כששואלים גבר או אישה שנולד להם נכד או נכדה ראשונים 'איך זה להיות סבא או סבתא?', התשובה האחידה שניתנת היא: 'נפלא!' אבל, אם מעמיקים קצת יותר, לעיתים מבחינים בעננה והקשיים מתחילים לצוץ. העננה הזו קשורה לפער שקיים בין השמחה הטבעית להיות סבא או סבתא ובין ההכרה באתגרי ההורות שרק מתעצמים והולכים תודות למעמד החדש. 

נעים להכיר - 'הורות בריבוע' 

קבלו שני משפטים שאמר לי הבן שלי, בן ה- 35 שהוא גם אב לשני ילדים קטנים: 

'אימא, אני מחכה שהילדים יגדלו כבר ויגיעו לגיל הבגרות ואז יהיה לי יותר קל'.

ובשיחה אחרת על מערכת היחסים שלו עם גרושתו: 'רגע אימא, בעצם קשה לך עכשיו אתי, למרות שאני כבר בוגר, הא?!'

אתגרי ההורות לא מסתיימים כשהילדים שלנו מתבגרים, אלא להיפך: הם מתעצמים ומכפילים את עצמם ביחס ישר לנישואי הילדים, בניית הזוגיות והתא המשפחתי שלהם וכמובן, הולדת הנכדים. 

כשאנחנו מצטרפים למועדון היוקרתי של 'סבים וסבתות', תפקידנו כהורים מוכפל וההורות שלנו הופכת להיות 'הורות בריבוע' והנה דוגמה:

המקרה של א'

א' הוא הילד השני במשפחה ויש לו עוד 3 אחים ואחיות וזוג הורים. כילד, היה מופנם, לא שש לשתף בפרטי החיים שלו, ברגשות ובהחלטות. כששאלו אותו מה נשמע, תמיד ענה 'הכל בסדר' ולא הרחיב. ההורים של א' ניסו להתמודד ולשפר את התקשורת אתו, אך ללא הצלחה. הם הרגישו מתוסכלים, חסרי תועלת והשתדלו למעט בשאלות בתקופת ההתבגרות שלו, כדי לא להרחיק אותו מהם עוד יותר. 

כשא' הודיע להוריו שהוא רוצה להתחתן, הם שמחו מאוד. למשפחה המורחבת נכנסה דמות נוספת, אשתו של א' ולזוג נולדו ילדים, נכדים לסבא והסבתא המאושרים. אבל האושר לא היה שלם: אתגר התקשורת עם א' הכפיל ושילש את עצמו והסבים הרגישו קושי ממשי לשמור על קשר רציף ועמוק עם התא המשפחתי של א'. בנוסף, ההורים של א' ראו, שא' עצמו מתקשה ביצירת תקשורת זורמת וטובה עם ילדיו. התמונה הזו הכאיבה להם מאוד, גרמה להם לדאגה ולתהיות 'מה עשינו לא טוב, האם אנחנו אשמים?' ועוד.

האתגר ההורי של יצירת תקשורת עם בנם הכפיל את עצמו ביחס ישיר לשינוי המעמד גם בגלל עניינים נוספים, אינטראקציות ואירועים חדשים עם א', אשתו וילדיו.

במקום נחת ממעמד ה'סבתאות' הופיעו תחושות של תסכול, כאב, כישלון הורי, חוסר נוחות, מרירות, חשבון נפש, שאלות, כמו גם ניסיונות לגרום לשינוי. מהמקרה של א' אפשר ללמוד, שאתגר הורי שלא טופל עלול להתקבע ולהופיע שוב בסבתאות, שהכאב ההורי עלול להתגבר עם השנים והולדת נכדים וכי דפוסי תקשורת אישית ומשפחתית עוברים מדור לדור. 

כדי לא לייצר לכם מרה שחורה, אשלב מעט אופטימיות: המקרה של א' אינו סוף פסוק וישנן אפשרויות רבות לבצע שינוי. בנוסף, ישנם מצבים הפוכים שבהם עם הופעת הזוגיות החדשה ובניית התא המשפחתי, דפוסים בילד/ ה שלנו ישתנו מקצה לקצה דווקא לטובה. זאת, כתוצאה מחוויה חדשה לגמרי של תקשורת פתוחה וקרובה עם בת או בן זוג שמצליחים במקום שבו ההורים נתקעו (זוכרים, הם ויתרו והפסיקו לשאול שאלות). בנוסף, לפעמים נוצרת 'פריצת דרך' ומערכת יחסים חדשה נרקמת בין הסבים והנכדים תוך 'דילוג' על ההורים וזה בוודאי יפה ומנחם.

לא רק בעיות תקשורת שמתקבעות - אתגרים נוספים של 'הורות בריבוע'

ישנם כל מיני מצבים שמייצרים אתגרים ל'הורות בריבוע' והנה מספר דוגמאות שכיחות:

  • שינוי קיצוני באורח החיים כמו חזרה בתשובה או יציאה בשאלה והעמדת תנאים להמשך התקשורת
  • קבלת החלטה גורלית שנראית להורים שגויה בתכלית ואף מסוכנת
  • משבר אישי או תעסוקתי
  • גירושים של הבן או הבת
  • מחלה של הילד/ה או הנכד/ה וצורך בתמיכה מתמשכת
  • תלות כלכלית קיצונית

וישנם גם אתגרים משותפים 

  • להורות ו'הורות בריבוע' יש גם אתגרים משותפים לא מעטים: 
  • שמירה על תקשורת קרובה ופתוחה בתוך המשפחה הגרעינית והמורחבת
  • התמודדות מעצימה עם קשיים של ילד/ה 
  • יצירת הרמוניה משפחתית בשיתוף, הקשבה, כבוד הדדי, קבלת השונה והכלה
  • פיתוח כלים אישיים, זוגיים ומשפחתיים להתמודדות עם מצבי קיצון
  • פיתוח סבלנות וחוסן לאירועי החיים של הילדים והנכדים

אבל רגע, יש גם חדשות טובות!

אפשר להתגבר על האתגרים והקשיים של הורות בריבוע באמצעות תהליך אימוני קוגניטיבי רגשי. תהליך כזה, מאפשר להורה, בכל שלב בחייו, להבין את עצמו, את ילדיו ואת נכדיו ולחוות הרמוניה במשפחה. הכלים של מודל אימון הורים (הגדרת האתגר, שאלת 'מה אני מרגיש', 'מה אני חושב' ו'מה אני עושה', ראיית העתיד, זיהוי האוטומט ויציאה ממנו) תקפים לאימון סבים וסבתות, עם התאמות כמובן.

תהליך האימון הזה וכניסה ל'חדר הכושר האימוני' מתאים לכל אחד ואחת בכל שלבי החיים ומטרתו המוצהרת היא אחת: לחיות בהרמוניה משפחתית, בריאות ואיזון למשך שנים רבות!

באימון, להבדיל מהדרכה, המתאמן יוצר לעצמו את כלי העובדה לשינוי מאחר ואין כלים סטנדרטיים, הכל תלוי באדם, במצב, באתגר ובמהות העבודה האימונית. מה שחשוב לזכור הוא שבהורות דינאמית, כמו בחיים, הכל בר שינוי וכי 'מה שהיה הוא לא מה שיהיה'. 

מחר שוב תזרח השמש!