‘שלומית, כבר שנתיים לא עומד לי כמו שצריך, ואני משתגע. אני אדם בריא ומצליח להגיע לזקפה, אבל לא מצליח לחדור ולקיים יחסי מין מלאים. מה עושים?’
רגע לפני שאספר לכם איך סייעתי לאותו גבר, אני רוצה לספר לכם על המסע שלי ועל הסיבה שבגללה אני נמצאת במקום שאני נמצאת בו היום.
מהחלמה עצמית להסבה מקצועית ולטיפול בגברים
ב- 9 לפברואר 2013 קיבלתי מכתב חתום מהמכון הפתולוגי שבו נכתב, כי בהמשך לקולונוסקופיה שביצעתי, נמצאו אצלי ממצאים של קוליטיס כיבית, שמעידים על מחלת מעיים כרונית.
כרונית? כן. כך לפי ההגדרה של הרפואה הקונבנציונאלית.
ולמה ציינתי את התאריך? כי ב- 9 לפברואר 2007 אימא שלי נפטרה, בגיל 58 בלבד, עקב סיבוכים של אותה מחלה בדיוק.
כשהתלוננתי שנים רבות קודם לכן על בעיות בבטן, מתוך חשש שמא גם אני חולה באותה מחלה, טענו המומחים ש'המחלה הזו מדלגת דור', אך מכיוון שהייתי אימא לשתי בנות צעירות בזמנו, סירבתי לקבל את התשובה הזו ואכן ‘חטפתי’ גם אני את המחלה.
במשך 6 שנים הייתי שבויה של הרפואה הקונבנציונאלית והרגשתי כמעין שפנת ניסיונות; אף אחד לא ידע לומר לי למה המחלה נוצרת ומה עוזר לרפא אותה, אך לאחר שהתחלתי להידמות חיצונית במובנים מסוימים לאימא שלי כשהייתה חולה, קמתי יום בהיר אחד בזעקה שנמאס לי להיות חולה ושאני רוצה להבריא.
מאותו רגע חל שינוי ומהפך בחיי.
כשנחשפתי לכנס שעסק בריפוי דרך תת המודע, הייתי סקפטית אך עם מוכנות לנסות, וכך מצאתי את עצמי רשומה ללימודי תעודה, שהובילו להכשרתי כמטפלת בתת מודע, דמיון מודרך, תטא הילינג ורפואת על.
תוך כדי התכנית הלימודית ריפאתי את עצמי. כן, כן. הטכניקות עוסקות בריפוי עצמי, וכך קרה. פתחתי קליניקה והחלטתי להתחיל לטפל.
מילא הסבה מקצועית, אבל טיפול בגברים?
באחת הפעמים הגיע לקליניקה שלי גבר בן 47 בטענה שכבר שנתיים לא עומד לו כמו שצריך ושהוא מאבד זקפה בעת קיום יחסי מין. באותה נקודת זמן לא ידעתי מה לעשות עם המידע הזה, כי זה לא היה תחום המומחיות שלי. רציתי לשלוח אותו לאורולוג כדי שייתן לו מרשם לויאגרה, אבל הוא התעקש. הוא טען שהוא לא רוצה כדורים, כי הוא בטוח שזה אצלו בראש ולכן ביקש את עזרתי כמומחית לתת מודע.
לאחר אבחון שערכתי לו, היה ברור מה גרם לו, ברמה הנפשית-תודעתית, לבעיה הפיזיולוגית שלו. עשיתי עבודה דרך התת מודע ולאחר מספר ימים קיבלתי הודעה שהוא חזר לתפקד בצורה מלאה ומכאן, השאר היסטוריה.
מהן אותן בעיות בתפקוד המיני הגברי?
לאחר שהתחלתי לחקור את העולם המיני הגברי התפלאתי להתוודע לבעיות תפקודיות מגוונות, שעם חלקן טרם הייתה לי הכרות אישית. יש גברים שגומרים מהר עד כדי גמירה בתחתונים, ישנם כאלה שמעוכבי גמירה, יש גברים שיש להם בעיות שונות עם הזקפה, יש החווים חרדות ביצוע שמקשות אף על התפקוד היומיומי, יש מי שחווים ירידה בחשק ובתשוקה, יש שחוו פגיעה מינית, בגידה ועוד.
גבר שחווה בעיה בתפקוד המיני פוגש את הבעיה לא רק במישור הפיזי אלא גם במישור הנפשי. עולים לא מעט פחדים לצד תחושות כמו פגיעה בגבריות, פחד שיעזבו אותם, שיצחקו עליהם, שלא יסמכו עליהם, שלא יוכלו לספק, שיאכזבו ועוד.
מהו התת מודע?
אני מכנה את התת מודע ‘מוח אחורי’. מעין מחסן שנמצא בראש שלנו ושצבר, עם השנים, אירועים, זיכרונות, חוויות, אמונות, הרגלים וטראומות. בזכות התת מודע יש לנו יכולת להתנהל בעולם הפיזי והנפשי אך לפעמים, אנחנו נמצאים בחיים במקומות שקשה לנו בהם, מקומות בהם אנחנו חווים ‘לופ’ אין סופי של מצבים, תחושות ורגשות, מבלי שאנחנו יודעים איך לצאת מהמעגל הזה.
לרוב, התת מודע מנהל את הסיטואציות האלה ואני מצאתי איך המצבים האלה קשורים גם לתפקוד המיני.
מה הקשר בין התת מודע לתפקוד המיני של הגבר?
לרוב, אני מזהה מהן האמונות ומהם ההרגלים הפוגשים את האדם. אמונה היא מחשבה שחזרה על עצמה מספיק פעמים כדי להיטמע בתת המודע שלנו, והרגל הוא צבר פעולות שחזרו על עצמן מספיק פעמים כדי להיטמע אף הן. גם אם אנחנו מודעים לכך, לא לכל אחד מאתנו יש את הכלים לדעת איך לצאת מהלופ שלעיתים אנחנו נכנסים אליו, וכאן המקום לקבל עזרה מקצועית.
אם גבר חווה הערות מנמיכות חוזרות ונשנות, עבר חוויות בהן צחקו עליו או השפילו אותו, הורגל לאונן מהר כדי שלא יתפסו אותו, או הורגל לאונן זמן רב, האמונות וההרגלים האלו יכולים עם הזמן לגרום לבעיות בתפקוד המיני.
גם אירועים חד פעמיים הנתפסים כבהלה או טראומה, יכולים לגרום לבעיה. למשל: הפעם הראשונה בהן לא הצליח להגיע לזקפה, הפעם הראשונה שהגיע לפורקן מהר מידי, כשמישהי צחקה על גודל האיבר שלו, כשמישהי התעצבנה כי הגיע לפורקן לפניה, כשמישהו תפס אותו מאונן והדוגמאות עוד רבות.
כשמצבים אלה לא מטופלים ונצרבים לתת המודע, הדבר יכול, עם השנים, לגרור תופעות של בעיות בזקפה, בשפיכה וחרדות.
איך מזהים שבעיה נוצרה מהתת מודע?
באבחון מקצועי ניתן להיכנס לעומק לתת המודע ולהבין ממה נוצרה הבעיה. ממש כך. בין אם זה אירוע מתמשך שהוביל לבעיה, ובין אם מדובר באירוע חד פעמי שנצרב חזק.
ניקח לדוגמה גבר שגילה שאשתו בוגדת בו ומאז לא מצליח להגיע לזקפה. האירוע הוא חד פעמי, אבל הוא השאיר חותם רציני במערכת הנפשית שלו המשפיעה על הפיזיולוגיה של אותו גבר.
לפעמים נמצא, שמדובר באירוע מתקופת הנערות בה הייתה מעורבות מינית כלשהי, לפעמים זה נובע כבר מהילדות. מספיק שאבא כינה את הבן שלו רוב ילדותו אפס ולא יוצלח, הילד הזה בשלב מסוים עלול לאמץ את התובנה הזו, ואז שום דבר לא יצליח לו, והמציאות רק תוכיח לו את זה, כולל במיניות ובמערכות יחסים.
חשוב להבין שרוב האנשים מגיעים ומצביעים על אותה בעיה, אך לכל אחד סיבה אחרת ממה היא נגרמה. לכן, האבחון הוא חשוב מאוד על מנת להגיע לפתרון.
ואיך משפרים את התפקוד המיני באמצעות התת מודע?
כשמזהים מהם אותם גורמים, שורשים וחסמים שיצרו את הבעיה, ניתן ליצור שינוי בעזרת טכניקות מגוונות הפונות לתת המודע כולל דמיון מודרך.
על פניו אנחנו משפרים את החוויה הלא נעימה שנוצרה בעקבות האירוע, חוויה שהיא גם רגשית וגם תודעתית-נפשית. יש לבחון את האירוע וממש לשחזרו על מנת ליצור בו שינוי, לסלק את האנרגיות הלא נעימות שיצרו חסימה, להסכים לריפוי ולהטמיע אנרגיות חדשות, מלוות בהסכמה לשינוי.
אני יכולה לטפל בגבר שמישהי צחקה עליו ברגע שהפשיל את מכנסיו וחווה טראומה מההערה של זו שהייתה לצדו, בכך שנשחזר את מה שאמרה, את ההרגשה הנלווית, את התחושות, ניצור סליחה ונהיה בחמלה תוך ניקוי אשמה. בנקודה זו נוכל ליצור תכנות מחדש של החוויה שיוביל לשינוי ברמת התאים בגוף ובכך ייווצר שינוי פיזיולוגי.
על פניו המציאות קרתה, ומה שהיה היה. זו התגובתיות לאירוע הקובעת איך הגוף מאותו רגע ינהל את עצמו.
לסיכום
ישנן דרכים לשפר את התפקוד המיני אצל גברים באמצעות התת מודע, אך כדי לעשות זאת יש צורך לאבחן ולזהות מהו הגורם הנפשי-תודעתי שהוביל לתופעה ושם, לעשות עבודה עמוקה פנימית וליצור את השינוי. כל זאת, ללא תרופות, ללא משני תודעה, ללא זריקות או עזרים חיצוניים וללא תופעות לוואי.
בתהליך זה לא נוצרת תלות בדבר כלשהו, לא באימון או בתירגול, אלא הכל קורה דרך הראש והגבר מקבל את הזכות להיות בעונג, סיפוק והנאה עם תחושת ביטחון.
