‘הזדמנות שנייה’ - ביטוי מלא תקווה!
מי לא ישמח לקבל הזדמנות שניה בכל תחום בחיים? לקבל מקום שאפשר לנסות שוב ולעשות טוב יותר?
כשמדובר בזוגיות שנייה, זה אולי מהותי אף יותר, בגלל אורך המחזור של כל התנסות או הזדמנות.
דמיינו לרגע זוגיות חדשה: כזו שיש בה אהבה, התייחסות, תחושת חיבור למישהו שעושה לכם טוב, שנותן לכם תחושה שאתם במקום הנכון, שאתם אהובים וחשובים. דמיינו את הפרפרים בבטן… ממש חלום שמתגשם.
מוכנים לקפוץ להזדמנות שנייה?
רגע לפני, אני בטוחה שתשמחו לדעת איך לגרום לפרק ב' להיות שונה ומוצלח מהחוויה בפרק א'. אני מזמינה אתכם לשים לב לכמה נקודות חשובות בדרך, על מנת שהפעם, תוכלו להגדיר את הזוגיות שלכם כמיטבית.
לבדוק את שדה המשחק
אומרים שחיבור טוב בין שני אנשים, נובע מ-'כימיה' ביניהם. ה'כימיה' הזו שכולם מדברים עליה, אלה סימנים המוכיחים שקיימת ביניהם התאמה, שהם באותו תדר, חושבים באופן דומה, אוהבים את אותם הדברים, בעלי הרגלים דומים, חווים תחושה שהם מכירים ומתחברים לאדם השני. התחושה זו, היא בעצם אנרגיה.
לכל אדם יש אנרגיה משלו. בדרך כלל חיבור בין אנשים מתקיים כאשר לשניים אותו סוג של אנרגיה. כלומר, אנשים מתחברים לאנשים הנמצאים באותה קבוצת אנרגיה.
לכן, אם אדם היה מחובר למישהו בקבוצה אחת בפרק א', רוב הסיכויים שהוא יתחבר למישהו אחר מאותה קבוצה גם בהמשך, אלא אם כן, הוא משנה את התדר (אנרגיה) שלו.
אם רוצים חוויה שונה בפרק ב', נרצה לבחור בן/בת זוג חדשים מקבוצה שונה. לשם כך, נדרשת התפתחות אישית, שתביא אותנו לתדר אחר ולקבוצת בחירה שונה.
איך מתחילים?
הנה כמה שאלות שיעזרו לכם להתחיל בתהליך
- איך אפשר לתאר את הזוגיות שנפרדתי ממנה?
- מה הייתה הדינמיקה שם?
- איך אני הייתי שם?
- איך בן/בת הזוג התנהג כלפיי?
- מה גרם לי לאפשר את ההתנהגות הזו?
- האם ידעתי בדיוק מי אני ומה המקום שלי? האם ידעתי בדיוק מה מגיע לי?
- האם ידעתי להציב ולשמור על גבולות?
- איך הייתה התקשורת בינינו? האם היו הנחות, תירוצים או אולי אפילו מניפולציה?
- מה הרגשות הדומיננטיים שהרגשתי בזוגיות הזו?
- מה היה ניתן לעשות אחרת?
שאלות אלה מאפשרות לנו לזהות מאפיינים שהיו בזוגיות הקודמת ושאותם אנחנו לא רוצים לשחזר.
חיבור לעצמי
מהיבט אבולוציוני, בפרק א', אנחנו בוחרים את האדם המשלים לנו. לכן, התוצאה ברוב המקרים היא, ששני בני הזוג שונים מאוד אחד מהשני. חיבור של שני אנשים שונים, עלול להוביל לסיטואציות בהן כל אחד לוחץ על ה'כפתורים' של האחר. לכן, בפרק א', כל אחד נדרש (דרך התפתחות אישית) לרפא את ה'הכפתורים שלו.
ישנם מקרים בהם, כבר בפרק א', ההתפתחות מתרחשת במקביל אצל שני בני הזוג ואז, אין צורך בפרק ב', כיון שיש לנו כבר את ההזדמנות השנייה. מאוד מומלץ בין פרק א' לפרק ב', להכיר ולהתחבר ל'עצמנו' וזאת כדי להגיע עם מוכנות גבוהה להזדמנות השנייה. הכרת ה'עצמי', תאפשר לזהות ולהתחבר לבן/בת זוג המתאים.
כאשר זה נעשה, זוגיות פרק ב' בנויה משני אנשים שלמים, שאינם מחפשים את המשלים להם, אלא את הדומה להם ואז, יש למערכת היחסים סיכויי הצלחה רבים. אחרת, זו עלולה להיות חזרה על פרק א'.
הדרך המומלצת לחיפוש זוגיות פרק ב'
בחיפוש אחר זוגיות חדשה אני ממליצה בחום, להתחבר ולהקשיב ללב. אני מציעה לכם להשאיר את רשימת המכולת (שבאה מהראש) בבית, ולענות על שלוש השאלות הבאות:
- מה אני רוצה להרגיש בזוגיות החדשה ? איזה חוויות, איזה תחושות יגרמו לי להרגיש אושר?
- מה הכי חשוב לי בזוגיות? (מדובר כאן בעיקר על ערכים – אלו ערכים חשובים לי במיוחד, אלו ערכים ארצה למצוא כמשותף אצל בן/בת הזוג?)
- מה אני לא מוכנה לקבל בזוגיות? מה יגרום לי סבל, עצבנות, אי נוחות, אם יהיה נוכח בזוגיות החדשה?
התשובות חשובות, כי הן מכוונות אותנו לבחירת בן/בת זוג מתאים.
ואיך נשמר את הזוגיות החדשה והמיטבית?
קבלת בן/בת הזוג
בן/בת הזוג אינם ‘פוטנציאל’ שניתן לשנות. אין טעם לנסות ולשנות אותו/ה וגם לא צריך להסכים לדרישות לשינוי. לכל אחד הזכות להיות מי שהוא באופן מלא. כל ניסיון לשינוי, עלול לגרום למתח ביחסים.
בנוסף, חשוב להבין ולקבל את העובדה שלא הכל מושלם. אנחנו נדרשים לקבלה רדיקלית של האחר, שתוצאתה: טולרנטיות, כבוד, חמלה, ותחושת שייכות הדדית - ערכים הנותנים בסיס בריא ויציב לזוגיות.
תיאום ציפיות
חוסר בתיאום ציפיות, הינו מקור למריבות.
באחריות כל צד להביע, באופן ברור, את הצרכים והציפיות שלו. לתת לצד השני לנחש, מוביל בדרך כלל לאי הבנה, לאכזבה, לתסכול, לכעס – רגשות לא נעימים.
הכל הדדי - כל צד מביע, כל צד מקשיב לציפיות ולצרכים של הצד השני זה נכון בכל תחומי הזוגיות: בית, רגש, כסף, סקס, משפחה וכו'.
להביע רגשות
למרות תיאום הציפיות, יכול לפעמים להיווצר רגש לא נעים כדוגמת: אכזבה או תסכול.
אלה רגשות לגיטימיים לחלוטין, גם בזוגיות מוצלחת ומשגשגת. הרגש בא להעביר לנו מסר: שמשהו לא מתאים/נכון לנו. אחריות כל צד, להביע את הרגשות שלו באופן ישיר וכן, לדבר על עצמו, להביע את מה שמפריע לו, בלי להתלונן, לתקוף, לשפוט ולהאשים.
המטרה היא להגיע לדיאלוג שבו ניתן לשבת יחד ו'לעבוד' על הקשר: לחפש יחד את הגורם לסיטואציה הזו, לבדוק יחד מה כדאי לעשות אחרת על מנת למנוע זאת בפעם הבאה. כל זה בונה ומשפר את תחושת הביחד. במקום שקודם היו שני אנשים, אחד מול השני, או אפילו אחד נגד השני, יש עכשיו שני אנשים המשתפים פעולה ביחד, בכנות ובאותנטיות.
למצוא איזון בין שני העולמות
בזוגיות בכלל, ובזוגיות שנייה בפרט, כל אחד מגיע עם עולמו שלו, הדברים המעניינים אותו, שאוהב לעשות, תחביבים, רכוש וקשרים/חברים. חשוב מאוד לרצות ולאפשר לשמר עולם זה.
אם אחד הצדדים, חש שהוא נדרש לוותר על עולמו/עברו על מנת לקיים את זוגיות חדשה, זה צריך לעורר סימן שאלה לגבי איכות וסיכויי הזוגיות המתהווה. גם מצב שבו אחד הצדדים נשאר ‘תקוע’ בעולמו בעבר ולא נותן דריסת רגל לבן הזוג, מעלה סימן שאלה לגבי הצלחת הקשר.
יש צורך למצוא ביחד את המינון הנכון לכל צד וחשוב ביותר, שכל אחד יכבד את העולם של השני ושייתן לו את החופש להמשיך ליהנות מהעולם שלו. זה מה שמעניק לכל צד אוויר, איזון, חיבור לעצמו ו…כוח לזוגיות.
לכבד את משפחתו של בן הזוג
בהמשך לנקודה הקודמת מומלץ לאפשר לכל אחד, זמן איכות עם המשפחה. זה חלק חשוב בעולם שלו. לכן, כל מה שנאמר קודם רלוונטי גם כאן. בהקשר הזה, עוד יותר חשוב למצוא איזון – האם כל אחד מבלה עם משפחתו? האם יש דברים שעושים עם הצד השני? האם מערבבים את שתי המשפחות?
נושא זה דורש רגישות רבה בזוגיות פרק ב', במיוחד כשמדובר בילדים של בני הזוג. הכל מאוד תלוי במבנה המשפחתי של כל אחד, בגילאי הילדים, מקומם בחיים שלהם (האם הם חיים עדיין בבית ההורה או שמא יצאו כבר מהבית, האם הם עצמאיים כלכלית או לאו ועוד).
נושא זה הוא בעל חשיבות מהותית וארחיב עליו במאמר נפרד. כאן רק אכתוב באופן כללי, שמומלץ שכל אחד יאפשר לשני להיות עם המשפחה שלו, שימנע מהתערבות בחינוך הילדים של בן/ת הזוג, או בכל דבר אחר הקשור למשפחה של בן/ת הזוג. מומלץ גם שכל אחד יעודד קבלת בן/בת הזוג על ידי משפחתו. זה חלק חשוב בתיאום הציפיות.
לבנות עולם משותף
כפי שכבר ציינתי, חשוב מאוד לכבד את עולמו של בן הזוג. יחד עם זאת, חשוב מאוד למצוא נושאי פעילות משותפים, תחביבים או חוויות קבועות, המאפשרים לבנות את העולם המשותף של הזוג. זה הדבק של הזוגיות. כמובן שחיים משותפים יכולים לתרום לחוויית ובניית הביחד, אבל זה אינו תנאי וכל פעילות משותפת מבורכת לחיזוק הזוגיות.
החוויות המשותפות, הן אלה הבונות את תחושת השייכות והמחויבות לזוגיות. תחושת השייכות הינה צורך בסיסי של כל אדם ולכן, היא חייבת להופיע באיזשהו אופן בזוגיות החדשה.
בניית ה'ביחד' מתרחשת גם כאשר בני בזוג מתמודדים יחדיו מול אתגר. ההתמודדות המשותפת מחזקת את תחושת השייכות ומאפשרת צמיחה והתפתחות ביחד, דבר הנותן אופק לזוגיות.
התייחסות ותמיכה הדדית
הקשבה והתייחסות לשני, הם המרכיבים הבסיסים וההכרחיים לקיום תקשורת טובה. זה נכון בכל קשר, כולל זוגיות. זה עונה לצורך הבסיסי של כל אחד, להרגיש שרואים ושומעים אותו. בלי זה, הוא עלול להרגיש שקוף.
שימו לב, אין באמור כוונה לנסות לנחש מה הצרכים של בן/ת הזוג. כפי שציינתי בתחילת המאמר, זה תפקידו של כל אחד מבני הזוג להביע את צרכיו ורצונותיו.
הכוונה היא לתת לבן/ת הזוג תשומת לב, להיות כאן בשבילו/ה, ללא ביקורתיות או שיפוטיות, גם כשהוא מעלה או משתף בבעיה או בדבר שמפריע או כואב לו. לתת לו מקום, לתמוך בו, לחבק אותו ואולי אפילו לחפש יחד פתרון.
פרגון והודיה הדדית
אל תיקחו שום דבר כמובן מאליו: כשבן הזוג מקשיב לי, רואה אותי, מתייחס אלי, תומך בי, עוזר לי - מגיע לו שאפרגן לו, שאכיר בו, שאודה לו. באותה מידה אם עושה משהו שלא ביקשתי, לא ציפיתי ממנו.
באופן זה, אני נותנת לו תחושה שאני רואה אותו, מאפשרת לו להרגיש טוב, מחזקת את תחושתו שהוא נמצא במקום הנכון לו. זהו מעגל המעצים את בני הזוג ואת הזוגיות. גם כאן נדרשת הדדיות, נתינה ופרגון של ומכל בן זוג.
לסיכום
לאור הנקודות שהועלו כאן, אפשר בהחלט להבין שמימוש הזדמנות שנייה, דורש (הרבה) השקעה ויכול להיות אף מאתגר. עם זאת, אל תתייאשו, אל תפספסו, אל תוותרו על ההזדמנות הזו. מניסיוני האישי, כגרושה שעברה שלבים אלה, אני יכולה לציין שזה אפשרי ומעצים, ממש כמו להיוולד מחדש ולחיות במקום הנכון. זו הדרך להיות מאושרת.
אל תשכחו שעל כל קושי ניתן להתגבר בכוחות עצמנו או בעזרת איש מקצוע או מטפל, מומחה בנקודה הספציפית המאתגרת אתכם.
אני מאחלת לכם זוגיות פרק ב' שונה ומיטבית, אני מאחלת לכם לקפוץ על ההזדמנות השנייה וליהנות מהמתנה שהחיים נותנים לכם.
