נתחיל מהסוף: אם בן או בת הזוג שלכם מסרבים ללכת לטיפול זוגי - לכו לבד (במאמר זה 'זוג' כתוב בלשון גבר ואישה מטעמי נוחות, אבל הדברים נכונים כמובן לכל מערכת יחסים: זוג גברים, זוג נשים ומגדרים מתחלפים).
מערכת יחסים - כשמה כן היא: מערכת
כמו כל מערכת בטבע, גם מערכת יחסים זוגית מורכבת מסך מרכיביה ומהאינטראקציות שמתקיימות בין המרכיבים השונים. כל רכיב במערכת משפיע על הרכיבים השונים בה ולכן, במצב של קושי מתמשך בזוגיות מומלץ לפנות למטפל זוגי שרואה את מערכת היחסים כמערכת משפחתית. טיפול זוגי ומשפחתי מערכתי משקף לכל אחד מבני הזוג את חלקו במערכת ואת ההשפעה שלו על האחרים ועל האינטראקציה שביניהם. במידה רבה, טיפול זוגי הוא בעצם שני תהליכים פרטניים שמשפיעים על בני הזוג ועל האינטראקציה ביניהם.
חשבו על בני זוג שאחד מדבר רק סוואהלית והשנייה, תאילנדית בלבד. דובר הסוואהילית לא מוכן ללמוד תאילנדית ודוברת התאילנדית לומדת מספר מילים בסוואהלית. האם זה יכול לשנות את מערכת היחסים שלהם ולעזור להם לתקשר אחד עם השנייה?
מדוע טיפול 'זוגי' עם אחד מבני הזוג אפקטיבי?
כשזוגות מגיעים לחדר הטיפול אפשר לזהות את התופעה הבאה: הוא מגיע כדי שאעזור לו לשנות אותה ולהסביר לה שהיא טועה ושהוא בסדר. היא מגיעה כדי שאעזור לה לשנות אותו ולהסביר לו כמה הוא טועה ולמה היא בסדר. גם אם כלפי חוץ הגבר למשל אומר שהם הגיעו לטיפול כי 'הוא לא אבא טוב', בפועל, הכמיהה העמוקה שלו היא שאעזור לה לקבל אותו ושהתנהגות שלה תשתנה. באופן דומה, גם אם היא תגיד 'אני יודעת שאני לא בסדר כי בגדתי' היא למעשה מגיעה לטיפול הזוגי כדי שהמטפל יגרום לו לסלוח לה.
במצב הזה, כל תשומת הלב של בני הזוג נמצאת אצל האחר ואם אשאל אותם מה הם מרגישים הם יגידו: 'אני מרגיש שהיא...', 'אני מרגישה שהוא...' והביקורת, האשמות והשיפוטיות יגיעו מייד.
בתחילת הדרך, בני הזוג מרבים להיות תגובתיים: הם מגיבים זה לזו באופן שיוצר כעס נוסף, ביקורת, עלבון, קנאה, אשמה ושאר רגשות קשים שנשארים תקועים לאורך זמן.
רוצים לשנות? הפנו מבט פנימה
כשכל אחד מבני הזוג, או לפחות אחד מהם, מתחיל להביט פנימה, לבחון מה הוא מרגיש, מה הוא רוצה, מבין את הצרכים שלו ויודע להביע אותם, מכיר את הגבולות שלו ויודע להתנהג במסגרת שלהם, אז מתחילה להשתנות הדינמיקה בין בני זוג.
בעבודתי עם זוגות גיליתי שתמיד יש את בן/ בת הזוג ש'זזים' ראשונים: אחד מהם מתחיל להתבונן על עצמו, לדבר בלשון 'אני', לראות ולהעריך את הרגשות, הצרכים והגבולות שלו. כשמפסיקים להאשים ולחפש את הפתרונות אצל בן או בת הזוג ומתחילים לראות איך אנחנו יכולים לפתור לעצמנו את הקושי שאנחנו חווים האינטראקציה הזוגית משתנה ולרוב, תוך זמן קצר יחסית (לפעמים שבוע לפעמים כמה שבועות) בן או בת הזוג השני מתחילים להשתנות גם כן.
מעבר ממיקוד שליטה חיצוני למיקוד שליטה פנימי
כשבני זוג נמצאים במשבר או בתקופות סוערות הם תגובתיים מאוד. הם מרבים 'ללחוץ על כפתורים' אחד לשני וניתן לדמות אותם לשתי מריונטות שנשלטות האחת על ידי השנייה וחוזר חלילה. אם נקשיב לפס הקול של הבית, נשמע קול צורם של מיקרופון שנכנס לתוך רמקול, כשכל צליל שמשמיע האחד הופך לצעקה גדולה שרק הולכת ומתגברת.
כשאחד מבני הזוג (לפחות) לומד להיות פחות תגובתי ונמנע מלהגיב, המוזיקה בבית משתנה. יש הרבה פחות צרימות ומתפנה מרחב לנתינה ולקבלה.
את התהליך הזה אני מכנה 'מיקוד שליטה פנימי': היכולת שלי לבחור תגובה. אל תטעו: לא מדובר על אדישות, אלא על עמדה פנימית: 'אני רואה את הכאב שלך כשאתה תוקף אותי, אני לוקח על עצמי אחריות למצוא ולחפש דרך לא להיות תגובתי ולאפשר לך להביע את הכאב שלך'.
הצצה לחדר הקליניקה: 3 טיפולים זוגיים שנערכו במצבים בהם בן או בת הזוג נמנעו מלהגיע:
(השמות והתיאורים שונו על מנת לשמור על פרטיות המטופלים)
המקרה הראשון: הסיפור של אילנה - גבולות אנחנו מציבים רק לעצמנו
אילנה נשואה כמעט 30 שנים לעומרי, אוהבת אותו ולזוג יחסי מין מספקים מאוד. יש להם ילדים בתיכון ובצבא ובית גדול. לכאורה, החלום הישראלי. אילנה אישה נאה, משכילה ויש לה מעגל תמיכה של חברות רבות, הורים ואחיות שהיא מרבה לשתף ולהיעזר בהם. לטיפול היא הגיעה בתקופה שבה הרגישה 'תקועה'. אילנה מתפרנסת יפה אבל בעלה מרוויח הרבה יותר ובפועל, הוא גם זה ששולט על הכספים בבית. התלונה של אילנה היתה, שהוא לא מעריך אותה ולא מתחשב בדעתה. לאחר מספר פגישות החלטנו להתמקד בנושא שהציק לה כבר כמה שנים: הרצון שלה לשפץ את הבית. כסף כאמור לא היתה הבעיה, אבל בפועל היה בין בני הזוג מעין 'הסכם לא כתוב' לפיו הוא זה ששולט בכסף ואת זה אילנה רצתה לשנות.
לאחר שעשינו סימולציות על אופן העברת העמדות שלה, אילנה ארגנה לעצמה פינה בחדר העבודה, ארזה מספר פריטים בטרולי וערב אחד אמרה לבעלה: 'הלוואי שיכולתי להמשיך לישון איתך. אני מאוד אוהבת אותך, אבל כמו שאני עכשיו קשה לי לישון כשהבית מוזנח ולא משופץ. אני אשן בחדר העבודה וגם לא אוכל לשכב איתך (הלוואי שיכולתי) כל עוד לא נצליח לעשות שיפוץ'.
הנחישות הפנימית באופן העברת המסר והעובדה שהדברים שאמרה היה נכונים עבורה ולא נאמרו באופן 'לעומתי' או 'נגד בעלה' (אלא מתוך ראיית הצרכים שלה), הן אלה שעשו את השינוי. לאחר ההלם הראשוני, עומרי קרא לה והם התחילו לתכנן את השיפוץ.
כשאנחנו מציבים גבולות, בני הזוג שלנו יודעים טוב מאוד מתי אנחנו נחושים וסגורים על עצמנו ומתי אנחנו מאיימים 'איומי סרק'. להציב גבולות משמעו: 'אני עושה מה שאמרתי שאני אעשה. אני לא עושה מה שאמרתי שלא אעשה'. ההגדרה לגבול לא עוסקת באחר, אלא גבולות אנחנו שמים רק לעצמנו.
הצבת הגבול מתאפשרת רק לאחר תהליך טיפולי שבו אנחנו מבינים מי אנחנו, מה אנחנו צריכים ורוצים ורק אז, אפשר להציב את הגבול.
המקרה השני: הסיפור של סוזנה - פרק ב' עם אותו אדם - 'אני צריכה שתעזור לי להתגרש'
סוזנה, אישה באמצע שנות החמישים, סיפרה לי בחדר הטיפול שהחיים שלה טובים: יש לה ילדים, שני נכדים, עבודה טובה ויציבות כלכלית. אבל, כבר שנים שאין לה חום. היא מרגישה שבעלה 'לא רואה אותה', לא מחזר, לא יוזם והם לא מקיימים יחסי מין למעט בימי הולדת. היא מספרת שיש לה חברות שהתגרשו ושהיא גם היתה רוצה להתגרש אבל אין לה אומץ. בעלה לא היה מוכן להגיע לטיפול זוגי ולכן היא הגיעה לבדה. בטיפול התחלנו לעבוד על תחושת הערך העצמי שלה כדי לאפשר לה להתגרש. גם רעיון המאהב כפתרון עלה בחדר הטיפול והיא אף נפגשה לקפה עם כמה מחזרים, אך חזרה עם תובנה שאולי בכל זאת עדיף לנסות ולשפר את המצב עם בעלה.
עם התחזקות הערך העצמי שלה הבנו, שבעלה של סוזנה משקף לה למעשה את האמונות העמוקות שלה שאומרות שהיא לא ראויה לקבל. היא מצוינת בריצוי אבל לא יודעת איך לקבל מהאחר. לכן, היא מרבה להתלונן לבעלה, ממורמרת מה שמקשה עליו עוד יותר לחזר אחריה. כשסוזנה למדה לראות במראה אישה יפה שראויה לקבל מאחרים ולמדה להפסיק לנסות לרצות את כולם, עמדה חדשה של נתינה הופיעה. אני זוכר את היום שבו היא שלחה לי צילום של כוס קפה שבעלה הכין לה. הוא התחיל להחמיא לה, לחזר אחריה, ליזום ולרצות להיות בחברתה והמרמור שלה חלף ונעלם. השיא היה בכך שהוא הגשים לה חלום ישן: טיול לקנדה ולאלסקה כירח דבש שני. המסר מהטיפול הזה הוא שהניסיון לרצות את האחר הופך אותנו לממורמרים ואת האחר לתובעני ושבני הזוג שלנו הם תמיד המראות שלנו.
המקרה השלישי: הסיפור של אילן - אשתי רוצה להתגרש, מה לעשות?
אילן פנה אלי חסר אונים. אשתו הודיעה לו שהם מתגרשים, שהפעם היא רצינית ושהיא אפילו התייעצה עם עורך דין. לאילן ואשתו שלושה ילדים, הם מתגוררים בשכר דירה אבל רכשו דירה בפריפריה להשקעה. הם מרוויחים קצת מעל הממוצע וברור היה שגירושים משמעותם פגיעה כלכלית גדולה ברמת החיים שלהם ושל הילדים. אילן, שהגיע לטיפול לבדו, הבין שהוא לא יכול להתנגד למהלך ולכן, כשחזר הביתה אמר לאשתו: /אני אוהב אותך ואני לא רוצה להתגרש, אבל אם את מתעקשת, בואי נעשה את זה יפה'.
במפגשים הבאים אילן התחיל ללמוד לשחרר את התלות שלו באשתו. הוא הצליח להבין, איך לאורך השנים הוא ראה בה כמובן מאליו, לא באמת היה חבר שלה וגם היא, כבר לא היתה חברה שלו. למרות זאת, היו בזוגיות שרידים של אהבה. כל עוד הטיפול נמשך אילן המשיך עם אותו מסר: 'אני אוהב אותך ואני לא רוצה להתגרש, אבל אם תתעקשי בואי נעשה את זה יפה', מתוך רצון 'להרוויח זמן' כדי שהוא יוכל לעשות תהליך של שינוי.
בתקופה הזו אילן למד הרבה על עצמו, על שיח מכבד, הבין שהוא משדר החוצה אדישות, ניתוק, למד להיות בהודיה ובנתינה אבל בעיקר, למד לשחרר את ההתנגדות שלו לגירושים ולהשלים שזה לא בידיו. בשלב הבא אילן הגיע לפגישה עם אשתו במטרה לעבור הדרכה 'איך לספר לילדים על הגירושים'. אבל אז, משהו קרה וסימן שאלה לגבי הגירושין הופיע אצלה. בהמלצתי, בני הזוג ערכו הסכם 'שלום בית לחילופין גירושין' והתחילו להגיע יחד למפגשי הטיפול. בסופו של דבר הם הצליחו לצאת לפרק חדש בחייהם, שניהם ביחד וכל אחד לחוד.
ומה ניתן ללמוד מהמקרה הזה? כמה דברים חשובים: אם נתנגד לרצון של האחר, זה לרוב יגרום לו לרצות יותר והסיכוי היחיד לשנות את רצון האחר הוא דווקא כשנקבל, נשלים ונפסיק להתנגד. לפעמים, רק נחישות של בן או בת הזוג שלנו תעורר אותנו לפעולה ובכל מקרה, עד שזה לא נגמר - זה לא נגמר. פעולה חכמה, נחושה ועבודה עצמית יכולה לשנות את העולם.
לסיכום
אם את או אתה חווים קושי בזוגיות, מעוניינים בטיפול זוגי, אבל בן או בת הזוג מסרבים ללכת אתכם לטיפול - אל תוותרו! לכו לבד. מערכות יחסים הן מערכות שבין הפרטים שמרכיבים אותן מתקיימים יחסי גומלין שמשפיעים ומושפעים זה על זה וזה מזה. כשפרט בתוך המערכת, כלומר אחד מבני הזוג משתנה ולומד לפעול במיקוד שליטה פנימי, הדינמיקה הזוגית משתנה גם היא. שינוי הדינמיקה הזה מיצר את התנאים הדרושים לשינוי אצל בן או בת הזוג השני. תהליך השינוי אינו פשוט ולפעמים, הטיפול הזוגי מסתיים בפירוק מערכת היחסים. למרות זאת חשוב לדעת שגם מהתהליך הזה אפשר ללמוד, לצמוח ולצאת מחוזקים, אך מה שחשוב הוא, לעשות אותו בליווי של איש או אשת מקצוע שידעו להדריך אתכם בצורה הטובה ביותר.
