הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADD או ADHD) מוצאים את עצמם לפעמים חסרי כלים ומתקשים להתמודד עם ההתנהלות היום-יומית. לפעמים, הם מחפשים טיפול לילד, כדי לעזור לו. אני מאמינה שהטיפול הראשוני הטוב ביותר שניתן לתת לילד עם הפרעת הקשב הוא לא לילד, אלא דווקא להורים שלו. כשההורים יודעים להתנהל נכון, הילד מקבל עזרה 24 שעות ביום 7 ימים בשבוע, בעוד שטיפול הוא מקבל שעות ספורות בשבוע. כשההורים מבינים לעומק את התופעה וכיצד ניתן להתמודד אתה, הבית מתנהל בצורה רגועה יותר והילד מקבל תמיכה משמעותית מאוד.
אבל כדי להבין אלו כלים יעזרו לנו להתמודד עם ההפרעה, אנחנו צריכים לשאול שאלה מקדימה:
מהי הפרעת קשב?
הפרעת הקשב בנויה משלושה מרכיבים שבאים לידי ביטוי אצל כל ילד בעוצמות אחרות ובאופנים שונים ולא תמיד, ניתן לאתר את שלושתם.
המרכיב הראשון: לקות בקשב
מרכיב זה מתבטא בחוסר תשומת לב, חוסר הבחנה במידע או התעלמות ממידע ומוסחוּת גבוהה מגירויים. הילד מתקשה למקד את הקשב שלו בדבר אחד וקופץ מדבר לדבר. מצד שני, יכולה להיות תופעה של מיקוד יתר שבה הוא 'ננעל' על דבר אחד ולא שומע או רואה כשמדברים אליו, מעין 'חולמני'.
המרכיב השני: אימפולסיביות
הילד פועל לפני שהוא חושב על תוצאות מעשיו. למשל, פולט תשובות לפני תום השאלות, או מתפרץ באמצע משפט. הוא מתקשה לחכות לתורו, מפריע או מציק לאחרים. בגיל ההתבגרות נראה גם נטייה להתנהגות לוקחת סיכונים, משום שאין מחשבה מקדימה על תוצאות הפעולה.
המרכיב השלישי (קל יותר לראות אותו): היפראקטיביות
כאן מדובר בפעלתנות יתר, חוסר מנוחה של הילד בידיים וברגליים או התפתלות במקום הישיבה. הילד מתופף או מקפיץ את הרגליים ויש לו קושי לשבת. הוא קם מהכיסא בזמן השיעור או במצבים אחרים בהם מצופה ממנו להישאר ולשבת במקום, לדוגמה, בארוחה. הילד נמצא כל הזמן בפעילות, לאו דווקא פיזית, מזמזם, מתופף, שורק, מדבר או מהמהם. נראה שהוא לא נח לרגע.
כל התופעות האלה הן מולדות. בדיוק כמו שמאליות וההפרעה מתחילה לבלוט בגן חובה או בכיתה א', כשהילד מתחיל להידרש לשבת בשקט, לציית לחוקים נוקשים יותר ולהיות מרוכז לאורך זמן.
ילדים אלו סובלים פעמים רבות מדחיינות, קושי להתניע את תהליך הכנת שיעורי הבית, קריאת ספר וכל פעולה אחרת שדורשת קשב. בנוסף, נזהה אצל ילדים אלה קושי בסדר ובארגון (למשל בהתארגנות בוקר ובסידור מערכת), קושי בניהול זמן, קושי בהתמודדות עם מטלות פשוטות ובאנאליות כמו צחצוח שיניים או סידור מערכת, קושי במעברים, קושי בשינויים ועוד.
אז מה עושים?
1. סדר יום קבוע
סדר יום קבוע עוזר ונותן עוגנים של ביטחון. כדאי להקפיד על שגרה: שעת השכמה ושעת שינה קבועות, מקלחת, ארוחות, שיעורי בית ועוד. כשהדברים נעשים בסדר קבוע, בשעות יחסית קבועות, זה מכניס שקט לתוך הראש של ילד עם הפרעת קשב ועוזר לנהל את הזרימה
2. עזרה במעברים
מעברים הם שינויים שקורים במהלך היום. למשל, יציאה להפסקה או חזרה משיעור בבית הספר, להפסיק לראות טלוויזיה, ללכת להתקלח או לאכול, להגיע לגן שעשועים ולצאת ממנו ועוד. ילד עם הפרעת קשב מתקשה לעבור ממצב למצב וצריך שההורה יהיה שם לצדו ויעזור לו לעשות את המעבר.
3. לתת הוראות מקרוב
בגלל המוסחות, מתן הוראות 'בשלט רחוק' לא עוזר. לכן מומלץ לגשת לילד, להסתכל לו בעיניים, לפעמים לשים לו יד על הכתף ולוודא שהוא מקשיב ורק אז, לדבר. אל תצפו שהוא ימלא את הבקשה שצעקתם לו מהסלון כשהוא נמצא בחדר, כי סביר שזה פשוט לא יקרה.
4. להגיב בזמן אמת
בעוד שבהדרכת הורים 'רגילה', ההמלצה היא לדבר עם הילד בזמן רגיעה, כאן, ההמלצה היא להגיב בזמן אמת. ילד שסובל מאימפולסיביות פחות מודע לתוצאות מעשיו ונדרשת תגובה מידית לנעשה כדי לשמור עליו מפני פגיעה.
5. הטרמה
ידעו מראש את הילד באשר לתוכניות בהמשך היום ובימים הקרובים. הידיעה של מה שעומד לקרות נותנת לילד שקט פנימי מהרעשים שהוא חווה. לרוב, ההורים יודעים מה מצפה לילד במהלך היום ושיחה קצרה בבוקר או בערב שלפני שבה תיידעו אותו מה עומד לקרות תארגן ותרגיע.
6. עקביות
כדי להטמיע ולקבע התנהלות רצויה יש צורך בהמון חזרות. חשוב להיות עקביים ותקיפים אך לא כועסים בזמן שאנחנו מעבירים את החוקים שחשובים לנו. זכרו שילדי הקשב מפנימים לאט יותר.
7. תזכורות
כיון שהילד לא תמיד נמצא במצב של קשה, ההורה צריך לחזור על המסר מספר פעמים. למשל: אתה זוכר שהולכים לסבתא היום? את זוכרת לשים אוכל לחתול? זוכר שבא אליך חבר היום וצריך לסדר את החדר? זוכר שאחרי הפרק הזה בסדרה אתה מכין שיעורים?
8. לא לתת לילד להגיע למצב של עייפות או רעב
כשהילד עייף מאוד או רעב, השליטה העצמית המועטה שיש לו נעלמת וההתנהגות השלילית מחריפה. לכן דאגו שהילד יישן ויאכל בזמן ולא יגיע למצבי קיצון.
9. לפרוק אנרגיה
חשוב לאפשר לילדים עם הפרעת קשב לפרוק אנרגיה, במיוחד לאלה עם פעלתנות יתר. אם הילד ישחק כדורגל קודם, יהיה לו קל יותר להכין אחר כך שיעורי בית. הוא יהיה יותר רגוע ואסוף יותר. לכן חשוב לאפשר במהלך היום יציאה לריצה, קפיצה בדלגית, או משחק בגן שעשועים. פורקן האנרגיה משפיע באופן מדהים על מצב הרוח ומוריד את מפלס העצבנות.
10. לא לנאום לילד
נהלו עם הילד דיאלוג עם סימני שאלה כדי לגרום לו לקחת חלק פעיל ולוודא את ההקשבה. למשל: 'תוכל לחזור על מה שאמרתי בקשר לסידורים היום?' 'מה אתה חושב כדאי לעשות?' 'מה אתה אומר?' 'נעשה את הקניות לפני או אחרי החוג?'
11. פירוק הוראות
יש לחלק את ההוראה למספר שלבים ולדאוג לכך שבכל הוראה תהיה פעולה אחת. יש לתת הוראות ברורות וקצרות ולא את כולן ביחד. למשל, 'לך לסדר מערכת' או 'לך לסדר את החדר' הן הוראות גדולות מידי. צריך לפרק את הבקשה לפעולות קטנות ובכל פעם, לתת הוראה אחת או שתיים. למשל: 'לאסוף את הנעליים', 'להוציא את הספרים מהתיק', 'לבדוק שיש עפרון בקלמר' וכו'.
12. עידוד
עידוד הילד הוא הדבר החשוב ביותר שהורה יכול לעשות בשביל הילד שלו. אל תשכחו להראות לילד כמה הוא נפלא, את הדברים שהוא טוב בהם, שהוא יודע לעשות ואוהב. ילדים עם הפרעות קשב זקוקים במיוחד למישהו שיראה את הטוב שבהם, כי הם שומעים הרבה מהסביבה כמה הם לא בסדר ובמה הם לא טובים.
13. קביעת אתגרים מותאמים
כדי שהילד ימשיך להרגיש שמאמינים בו וחושבים שהוא יכול אך מצד שני, לא דורשים ממנו משהו שמעל לכוחותיו, חשוב להתאים את הציפיות שלנו. מצד אחד, לא לוותר ולצפות מהילד, אך מצד שני, לא להרים רף גבוה מדי. לשם כך ההורים צריכים להיות מאוד קשובים לילד ולהכיר אותו. הציפיות כמובן משתנות כל הזמן בהתאם להתפתחות ולגדילה של הילד.
איינשטיין אמר: 'כולם מוצלחים. אבל אם תשפוט דג על פי היכולת שלו לטפס על עץ, הוא יאמין כל חייו שהוא כישלון'.
מערכת החינוך והחיים המודרניים מותאמים לאנשים מסוימים: לכאלה שיכולים לשבת לאורך זמן, להתרכז ולהגיב באופן שקול. אבל חשבו על הדברים באופן הבא: אם הילד שלכם היה נולד לפני הרבה שנים, כשאנשים חיו באופן פעיל יותר ופחות מתועש, הוא היה משגשג. האנשים סביבו היו מעריכים אותו בדיוק בזכות התכונות שיש לו: הפעלתנות, היכולת לקבל הרבה מידע בזמן קצר ולהגיב במהירות, אז כל מה שנדרש מכם הוא להפנים שיש לכם 'דג שצריך למצוא לו את הבריכה שתתאים לו. את הדרך להעצים את היכולות שלו ותאמינו לי - יש לו המון ולכם יש את הכח לעזור לו.
