במשך שלושת העשורים האחרונים, מערכת ההשכלה עברה טרנספורמציה דרמטית. בעידן בו ידע והוראה היו מוגבלים לאולמות הרצאות בכיתה ולמורים כמקורות המידע העיקריים, חווינו מעבר ללמידה מקוונת תוך שילוב טכנולוגיות מתקדמות שמטרתן להנגיש את הלמידה לכל דורש. עם זאת, השינוי העמוק ביותר התרחש ברמה האישית והרגשית, כשהלומדים והמרצים התמודדו עם סוגיות של מעורבות חברתית, תחושת שייכות, וחוויית למידה מותאמת אישית.
מאמר זה מתמקד בשינוי הדרכים להעברת הלמידה תוך בחינה מעמיקה של ההשפעות האישיות והרגשיות לאורך התקופות המרכזיות – משנות ה-80 של המאה הקודמת, דרך מהפכת הזום ועד ללמידה בתקופה הנוכחית והשפעת הלחימה על הלמידה.
שנות ה-80 של המאה הקודמת: הלמידה הפרונטלית המסורתית והאינטראקציה הרגשית
בשנות ה-80, מערכת ההשכלה התבססה על הוראה פרונטלית פנים אל פנים, כשכל ההוראה התרחשה בכיתות ובאולמות לימוד. המרצים היו המוקד המרכזי להעברת הידע והלומדים הסתמכו, במידה רבה, על תכני השיעורים הפרונטליים ועל נוכחותם הפיזית בכיתה. החוויה הלימודית בתקופה זו לא רק העבירה ידע, אלא הייתה בנויה על אינטראקציות חברתיות ורגשיות שבין המרצים ללומדים ובין הלומדים עצמם.
מעבר לתוכן הלימודי, הנוכחות בכיתה יצרה תחושת שייכות קהילתית, כאשר הלומדים יכלו לחוות את ההתקדמות הלימודית שלהם תוך קיום קשרים חברתיים עשירים עם עמיתיהם ועם המרצים. המגע האישי, האינטראקציה הישירה והעובדה שהמרצים יכלו לזהות קשיים אישיים או רגשיים במהלך השיעור, הוסיפה ממד של תמיכה פסיכולוגית חיונית לתהליך הלימודי.
מחקרים של Tinto (1987) הדגישו, כי ‘החוויה החברתית בלמידה היא חלק בלתי נפרד מהצלחת התלמידים, שכן תחושת השייכות לקבוצה תומכת בתהליך הלמידה ומונעת נשירה’. במערכת הפרונטלית, הלמידה הייתה מתווכת דרך קשרים בינאישיים, מה שהוסיף עומק רגשי לכל חוויית הלמידה.
תחילת שנות ה-2000: הופעת האינטרנט והלמידה המקוונת הראשונית
בתחילת שנות ה-2000, החלה פריצת דרך טכנולוגית עם הופעת האינטרנט ופלטפורמות מקוונות כמו Moodle ו-Blackboard, שאפשרו ללומדים גישה לחומרי לימוד ולהוראה מקוונת. הלמידה המקוונת סיפקה יתרון עצום של גמישות. לומדים יכלו ללמוד בקצב שלהם וההוראה הפכה נגישה יותר לאוכלוסיות מגוונות.
למרות יתרונותיה, הלמידה המקוונת הראשונית הציגה אתגרים משמעותיים בצד הרגשי. בעוד שללומדים ניתנה אוטונומיה, נוצרו גם תחושות של בידוד וחוסר שייכות. אינטראקציות חברתיות היו מועטות והתלמידים הרגישו, כי הלמידה שלהם מתרחשת בתוך מרחב אישי מנותק מהקהילה הלימודית הרחבה.
מחקר שנערך על ידי Garrison & Anderson (2003) מדגיש את ההשפעות הרגשיות הללו: ‘במודל הלמידה המקוונת, הסטודנטים מרגישים פעמים רבות מנותקים מהמרצים ומהקהילה האקדמית, מה שפוגע במוטיבציה ויוצר תחושת בדידות’. הקשר האישי שהתבסס על האינטראקציה הפיזית בכיתה היה חסר בלמידה המקוונת, מה שהוביל לתחושות של ניכור רגשי.
מהפכת הזום (2020): שינוי דרמטי בלמידה והשלכות רגשיות
בשנת 2020, בעקבות מגפת הקורונה, חלה מהפכה משמעותית בתחום ההשכלה, כשפלטפורמות וידאו כמו זום הפכו לכלי המרכזי להעברת הלמידה. המרצים והלומדים נאלצו להתאים את עצמם ללמידה מקוונת מלאה בזמן קצר מאוד, והחוויה הרגשית של כל הצדדים הייתה מאתגרת במיוחד. השימוש המוגבר בזום יצר שינוי מהותי בתפיסת ההוראה והלמידה, אך גם העלה אתגרים רגשיים שלא היו קיימים קודם.
הלמידה בזום, על אף יתרונותיה בגמישות ובנגישות, יצרה תחושות של ‘עייפות זום’ (Zoom Fatigue) – מצב בו הלומדים חווים תשישות עקב השימוש הממושך במסכים והיעדר האינטראקציה האנושית הישירה. מרצים התקשו ליצור מעורבות רגשית וחברתית עם הלומדים, וההפרדה הפיזית הפכה את החוויה הלימודית למרוחקת יותר.
מחקר של Bozkurt & Sharma (2020) מדגיש את ההשפעה הרגשית של הלמידה בזום: ‘המעבר ללמידה מרחוק בעקבות משבר הקורונה יצר קשיים פסיכולוגיים רבים עבור התלמידים, כולל תחושות של בדידות, חרדה ותשישות’. פלטפורמת הזום יצרה פער בין התלמידים למרצים, כשחלק ניכר מהלמידה הפך לא אישי, מה שפגע במעורבות הרגשית ובתחושת השייכות של התלמידים.
התקופה הנוכחית: למידה משולבת והחיפוש אחר איזון רגשי
בעקבות ההתמודדות עם מגפת הקורונה, מוסדות החינוך החלו להטמיע את מודל הלמידה המשולבת, המכונה בלנדד לירנינג (Blended Learning), שמשלב בין למידה פרונטלית ללמידה מקוונת. מודל זה שואף למצוא את האיזון בין היתרונות הטכנולוגיים של למידה מקוונת לבין הצורך במעורבות חברתית ורגשית שמספקת למידה פרונטלית.
למידה משולבת מאפשרת ללומדים ללמוד בקצב שלהם, דרך כלים מקוונים ובמקביל, לחוות אינטראקציות פנים מול פנים עם מרצים וחברים לכיתה. המודל החדש מספק חוויית למידה גמישה יותר, תוך שמירה על קשרים חברתיים חשובים, המקדמים את תחושת השייכות והמעורבות הרגשית של התלמידים.
Hrastinski (2019) מציין כי ‘למידה משולבת מציעה הזדמנות לאזן בין צורכי הסטודנטים ללמידה גמישה ומותאמת אישית, לבין הצורך האנושי במעורבות חברתית ורגשית’. במודל זה, הסטודנטים אינם מנותקים עוד והם יכולים ליהנות מתמיכה רגשית ואקדמית, על ידי אינטראקציות פרונטליות ומפגשים חברתיים עם עמיתיהם ועם המרצים.
השפעת השינויים הרגשיים על הלומדים והמרצים
השינויים שחלו בדרכי ההוראה לאורך השנים הובילו לכך, שלומדים ומרצים מתמודדים עם אתגרים חדשים הקשורים למעורבות רגשית. מצד אחד, הלמידה המקוונת יצרה הזדמנויות לגמישות וללמידה עצמאית, אך מנגד, היא גם הציבה אתגרים רגשיים שבאו לידי ביטוי בתחושת בידוד וניכור חברתי. המרצים עצמם התקשו לשמור על רמות גבוהות של מעורבות ותמיכה רגשית ללומדים, בעיקר כאשר הכלים הטכנולוגיים לא הצליחו להחליף את האינטראקציה האישית.
מחקרים מראים, כי תחושת שייכות לקהילה לימודית היא אחד מהגורמים המכריעים להצלחת הלמידה. Friedman (2021) מדגיש כי ‘הממד החברתי-רגשי של הלמידה חשוב לא פחות מהתכנים עצמם, והחסך באינטראקציות פיזיות פוגע במעורבות וביכולת להתמודד עם האתגרים הלימודיים’. לכן, המגמה הנוכחית בהשכלה היא לנסות ולשמר את האיזון בין נגישות טכנולוגית לבין הקשר החברתי-רגשי שמעניקה הלמידה הפרונטלית.
השפעת המלחמה הנוכחית בישראל על הלמידה והחוויה הרגשית
המלחמה הנוכחית בישראל משפיעה באופן משמעותי על מערכת ההשכלה, ובעיקר על האופן שבו לומדים ומרצים חווים את תהליך הלמידה והמעורבות הרגשית שלהם. מצב החירום המתמשך, האיומים הביטחוניים והאווירה הציבורית המתוחה יוצרים תחושת חוסר יציבות בקרב הלומדים, מה שפוגע בריכוז, במוטיבציה וביכולת להתמסר ללמידה. לומדים רבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם חרדה, דאגה לביטחון אישי ולקרוביהם ולעיתים, אף נאלצים להפסיק את הלימודים בשל גיוס חירום או מעורבות במאמץ הלאומי.
מצבי חירום כאלה מגבירים את הצורך במערכות תמיכה רגשית בתוך מוסדות החינוך. Friedman (2021) מדגיש כי ‘למידה בסביבה מתוחה כמו מלחמה דורשת תמיכה פסיכולוגית מותאמת, משום שתלמידים מרגישים תחושות של חוסר אונים, חרדה ופחד שמשפיעות ישירות על יכולתם ללמוד’. גם המרצים נאלצים להתמודד עם אתגרים דומים, כשהם נדרשים להמשיך ללמד בסביבה לא יציבה ולטפל בסטודנטים הנמצאים במצוקה רגשית.
במקרים רבים, למידה מקוונת הופכת למוצא הכרחי בסביבה של מלחמה, אך האתגר הרגשי מתעצם בשל חוסר היכולת לקיים מפגשים חברתיים ולחוות תחושת שייכות דרך אינטראקציות פנים מול פנים.
לסיכום
המעבר מהוראה פרונטלית בשנות ה-1980 ללמידה מקוונת ומשולבת כיום מלווה בשינויים משמעותיים הן ברמה הפדגוגית והן ברמה האישית והרגשית של הלומדים. הלמידה הפרונטלית אפשרה אינטראקציות אישיות ורגשיות תומכות, בעוד שהלמידה המקוונת הביאה יתרונות טכנולוגיים אך גם אתגרים רגשיים כמו תחושת בדידות וניכור חברתי.
המודל הנוכחי של למידה משולבת מנסה לספק מענה מיטבי, על ידי שילוב היתרונות של למידה מקוונת וגמישה עם תמיכה רגשית ואינטראקציות חברתיות בלמידה פרונטלית.
בסופו של דבר, תהליך הלמידה אינו מושתת רק על העברת ידע אלא גם על חוויות רגשיות וקשרים בינאישיים, שהופכים את הלמידה למשמעותית ומספקת.
ביבליוגרפיה
Tinto, V. (1987). Leaving College: Rethinking the Causes and Cures of Student Attrition. University of Chicago Press.
Garrison, D. R., & Anderson, T. (2003). E-Learning in the 21st Century: A Framework for Research and Practice. Routledge.
Bao, W. (2020). COVID-19 and online teaching in higher education: A case study of Peking University. Human Behavior and Emerging Technologies, 2(2), 113-115.
Bozkurt, A., & Sharma, R. C. (2020). Emergency remote teaching in a time of global crisis due to CoronaVirus pandemic. Asian Journal of Distance Education, 15(1), 1-6.
Hrastinski, S. (2019). What Do We Mean by Blended Learning?. TechTrends, 63(5), 564–569.
Friedman, A. (2021). The importance of social-emotional learning in higher education during remote learning periods. Journal of Higher Education, 92(1), 45-60.
