המושג ‘הנגשת אתרי אינטרנט’ פרץ לחיינו בתקופת הקורונה, כשעסקים רבים קיבלו תביעות של מיליוני שקלים על הפרת החוק להנגשת אתרים על אתרים שבבעלותם שלא הונגשו.
הדרישה להנגשת אתרים בישראל החלה בצורה רשמית הרבה לפני, עם חקיקת חוק שוויון הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות ועם עדכוני החוק שמתייחסים לתחומי חיים שונים. החוק הזה נחקק מתוך מטרה ראויה: להבטיח שגם אנשים עם מוגבלויות ייהנו משוויון זכויות בהיבטים שונים, כולל בתחום הגישה למידע ולהזדמנויות באינטרנט.
תביעות רבות הוגשו לבתי המשפט בשל אי-עמידה של אתרים בתקן הנגישות (WCAG). באתרים אלה נמצאו ליקויי נגישות, כגון חוסר אפשרות לקריאת תוכן על ידי כלים ייעודיים, היעדר תיאורי תמונות או חוסר יכולת לשלוט בהגדרות האתר ובעיקר, כי לא הייתה באתר הצהרת נגישות.
הנגשת אתר - על מה מדובר?
הנגשת האתר היא מערך שלם של פעולות, לרוב בלתי נראות לעין, שנועדו לעזור לגולש - בעל נכות או מוגבלות - לגלוש באתר בעזרת תוכנות ייעודיות.
את רוב רובן של הפעולות מעצבי ובוני אתרים ותיקים מממשים גם ללא איומי תביעה, כיון שכשעובדים בצורה מסודרת ומקצועית, האתר יעמוד ברוב הדרישות.
תקן נגישות
תקן נגישות הוא מערכת כללים והנחיות שמטרתה להבטיח שאתרים, אפליקציות ומערכות דיגיטליות יהיו נגישים לכלל האוכלוסייה, כולל אנשים עם מוגבלויות. התקן מגדיר דרישות לשיפור חוויית המשתמש, כמו התאמת צבעים, ניווט במקלדת, טקסטים חלופיים לתמונות ועוד והכל, במטרה לאפשר גישה שווה ונוחה לכולם. התקן הבינלאומי הנפוץ ביותר הוא WCAG - Web Content Accessibility Guidelines, והוא משמש כבסיס לחקיקה במדינות רבות וגם בישראל.
ישנן רמות נגישות שונות - A, AA, AAA - מרמת נגישות מינימלית ועד אידיאלית (מחמירה).
סוגי מוגבלויות
אנשים עם מוגבלויות מסוגים שונים מהווים כ- 20% מהאוכלוסייה. הנה סוגי המוגבלויות ופתרונות הנגישות הדרושים עבורן:
לקויות ראייה
פתרונות: טקסטים ברורים, ניגודיות צבעים גבוהה, תמונות עם תיאורים (Alt text), ניווט באמצעות מקלדת.
לקויות שמיעה
פתרונות: תמלול, כתוביות לסרטונים וקבצי שמע.
לקויות מוטוריות
פתרונות: אפשרות ניווט עם המקלדת, כפתורים גדולים ומרוחקים, תמיכה בטכנולוגיות מסייעות כמו עכברים מותאמים.
לקויות קוגניטיביות, לקות קשב וריכוז
פתרונות: עיצוב פשוט ונקי, הוראות ברורות, סידור תוכן קל לקריאה. הוספת זמן לשהיית טקסט במקום במקרה של טקסטים זזים או משתנים במהירות.
לקויות תפקודיות (דיבור, זיכרון וכו')
פתרונות: תמיכה בטכנולוגיות מסייעות, אפשרות לממשק מותאם אישית.
אפילפסיה פוטוסנסיטיבית
פתרון: צמצום הבהובים של אלמנטים או כפתורים והגבלת אנימציות.
סרגל נגישות
באתרים רבים תראו אייקון של אדם בכיסא גלגלים, שמהווה לינק לסרגל נגישות. לחיצה על האייקון מובילה לפאנל הכולל סט אופציות לשיפור תנאי הגלישה באתר לאנשים עם מוגבלויות. לרוב מדובר ברכיבי מלל כדוגמת:
הגדלה/הקטנה של הטקסט, שינויי קונטרסט, החלפת צבע רקע - שחור/לבן, הדגשת לינקים, ביטול הבהובים או תנועות של אלמנטים והכי חשוב - ניווט בעזרת מקלדת.
והנה הדבר החשוב שיש לדעת: סרגל נגישות אינו מהווה תחליף להנגשה מלאה ומהצד השני - להנגשת אתר כלל לא דרושה התקנת סרגל נגישות. מסתבר, שגם בקרב נציגי החוק ישנם לא מעט שסבורים, שהוספת סרגל נגישות היא חובה, אבל זה לא נכון.
חשיבות מסמך הצהרת נגישות
הצהרת נגישות היא דף או מסמך באתר שמסביר כיצד אתר האינטרנט עומד בדרישות הנגישות, כדי להבטיח חוויית שימוש נוחה ושוויונית עבור אנשים עם מוגבלויות. ההצהרה צריכה לכלול פירוט על ההתאמות שבוצעו, האמצעים לשיפור הנגישות, מידע על אחראים לקליטת פניות לעזרה או דיווח על בעיות ודרכים ליצירת קשר. ניתן להוסיף התחייבות להמשיך ולעדכן את הנגישות בהתאם לצרכים ולתקנים.
הצהרת נגישות משמשת כמגן לבעלי האתר מפני תביעה אפשרית בנושא ובמידה ובאתר ישנם ליקויים, מסמך זה מקנה לו זמן חסד - חודשיים - לתיקון הליקויים.
במידה ולעסק/חברה ישנו מרחב פיזי שבו מקבלים קהל, הצהרת הנגישות צריכה לכלול סעיף על נגישות המקום.
עסקים שדאגו לכל הסדרי הנגישות של המרחב הפיזי של העסק/ארגון שבו ישנה קבלת קהל, אך לא כללו התייחסות לכך בהצהרת הנגישות, קיבלו תביעות ובתי המשפט חייבו אותם לשלם בגין כך.
אז מה כוללות דרישות הנגישות מאתר אינטרנט?
כותרות
באתר נגיש צריכה להתקיים היררכיה בין הכותרות הנמצאות בו, כדי שכל גולש, גם ללא כל מוגבלות, יוכל להבין בקלות במהירות, מה הכי חשוב ומה פחות. אנשים עם קשיי ראיה או עיוורון נעזרים בכלים ייחודיים ובתוכנות שמקריאות להם את תוכן האתר. כדי שהמערכת תדע לתווך עבורם את מה שמופיע מולם, היא צריכה שיהיה לה מה להקריא:
א. לכל דף חייבת להיות כותרת מסוג H1 - כותרת ראשית. כותרת אחת שאמורה להיות בחלקו העליון, מיד אחרי ה-Header של האתר. כותרת זו אמורה להיות הכי גדולה והכי בולטת. מעבר לגודל ולבולטות של הכותרת הזו, עליה להיות מוגדרת במערכת ככותרת H1.
אם ניקח, למשל, אלמנט מספריית האלמנטים של מלל, Text, שבתוך המערכת מוגדר ככותרת H3 או אלמנט שמוגדר כ'פרגרף' ונעצב כותרת גדולה ומרשימה, לא עמדנו בדרישות ההנגשה. המערכת לא תזהה את הכותרת שלנו ככותרת ראשית והכי חשובה.
ב. לכל דף עם כותרות נוספות מעבר לכותרת ראשית, צריכה להיות לפחות כותרת אחת מסוג H2, כותרת משנה. אפשר שיהיו כמה כותרות מסוג זה.
ג. אם בתוך המלל בדף יש עוד שלב בהיררכיה ונרצה לחלק את התוכן שמתייחס לכותרת משנה, נצטרך להגדיר תת-כותרת במערכת ככותרת מסוג H3. כמובן, כדאי שתת-כותרת מהסוג הזה תהיה יותר קטנה ופחות בולטת מכותרת H2.
מלל
הטקסט הרץ אמור להתבסס על אלמנט מסוג פרגרף. בממשקים כמו Wix / Wp ישנה היררכיה גם באלמנט הזה כאשר ישנם 2-3 סוגי פרגרף. אין חובה להשתמש בכולם ואין חובת הנגשה לבנות היררכיה בתוך הטקסט הרץ.
עקרונות בסיסיים ודרישות הנגישות דומים מאוד לדרישה שכל עבודה כתובה צריכה לעמוד בה: הדגשת כותרות ותת-כותרות, חלוקה לפסקאות, הדגשות בתוך מלל רץ, סימון ציטוטים, הפניות או ציון מקורות במידה ויש וכו'.
גם בלי קשר לנגישות ודרישותיה, תמיד חשוב לדאוג ליצירת ולשמירת היררכיה ברורה בכל מה שמוצג ומוגש לגולש - בין אם מדובר ברכיבי טקסט ובין אם באלמנטים גרפיים. תמונות, אייקונים, כפתורים ואלמנטים דקורטיביים שנמצאים באתר כדי ליצור אווירה ולטובת הזמנה לביצוע פעולות באתר - אמורים לקבל מידת בולטות שנכונה להם ומידתית ולא מעבר לכך.
תמונות
הגדרת Alt לתמונות: כדי שהמערכת/תוכנה בה נעזר גולש עם מוגבלות, תוכל להקריא לו מה מופיע באתר, יש להוסיף לכל תמונה תיאור מילולי.
חשוב לתת תיאור אמיתי וברור. למשל ‘לבורנטית עובדת עם המבחנה’ או ‘ילדה מחייכת לכלב’. יש להתייחס לא רק לדמות הנמצאת בתמונה, אלא לשלב תיאור פעולה שהדמות עושה. שווה להשקיע ולכתוב כמה מילים ולא להסתפק במילה או בצמד מילים.
תפריטים וכפתורים
הנגשת כפתורים באתר אינטרנט כוללת עיצוב כפתורים ברורים ולחיצים עבור כל המשתמשים, כולל אנשים עם מוגבלויות. הכפתורים צריכים להיות בגודל שמאפשר לחיצה ובניגודיות צבעים טובה של טקסט מול הרקע.
אין למקם אלמנטים גרפיים ליד הכפתור, כדי לאפשר לחיצה נוחה. לכפתור צריכה להיות תוויות שמתארות את הפעולה שלו, במיוחד כשמדובר בכפתור-אייקון ללא טקסט.
בנוסף, יש להבטיח שניתן לעבוד עם התפריט או הכפתור באמצעות מקלדת ולבצע את הפעולות הנדרשות גם ע"י טכנולוגיות מסייעות כמו קוראי מסך. ניתן לבדוק את זה בעזרת לחיצה על Tab במקלדת.
שימוש בצבעים בצורה נגישת
ניגודיות צבעים היא גורם חשוב בנגישות אתרים, במיוחד עבור אנשים עם עיוורון צבעים או לקויות ראייה אחרות. ניגודיות גבוהה בין טקסט לרקע משפרת את הקריאות ומאפשרת זיהוי ברור של מידע, כפתורים ואלמנטים עיצוביים. כדי להבטיח נגישות, יש להשתמש בשילובי צבעים עם ניגודיות מספקת בהתאם להנחיות תקן הנגישות, ולעיתים אף לספק אפשרות לבחירת מצב ניגודיות מוגברת באתר.
הימנעו משימוש במספר רב של צבעים שונים באתר ובדקו שהם לא בוהקים מדי.
אלמנטים דקורטיביים
גם אם האלמנט - צורה או אייקון - מגיע מתוך הממשק (Wix / Wp) יש להגדיר אלמנט גרפי כאלמנט גרפי, דקורטיבי. אפשר להשקיע מעט יותר ולתאר את האלמנט, כדי שמי שלא יכול לראות, יתקרב בכל זאת להבנה של מה שנמצא מולו. למשל: ‘אייקון של פרח’ או ‘ריבוע ירוק’.
מדיה: וידאו - אודיו - קבצים
לוידאו יש להוסיף כתוביות ולאודיו, יש להוסיף תמלול.
לקבצים המיועדים להורדה מהאתר (doc, pdf) יש לספק טקסט חלופי (Alt Text) שמתאר את המידע שבתוכם.
קוד
במידה ויש באתר קוד HTML, יש לוודא שהקוד תקני. קוד תקני תורם לנגישות האתר בכך שהוא מבטיח מבנה ברור וקריא למשתמשים עם מוגבלויות. לדוגמה: שימוש בתגיות סמנטיות כמו <header>, <nav> ו-<main> עוזר לתוכנות קריאת מסך להבין את מבנה הדף.
אלו כלים לבדיקת נגישות קיימים?
כלים חיצוניים
ברחבי האינטרנט יש מספר רב של אתרים שמאפשרים לבצע בדיקה של רמת הנגישות של האתר: ה אם ישנה ניגודיות צבעים שעומדת בתקן, אם היררכיית הכותרות תקינה, עד כמה התמונות מספקות תיאור חלופי ואם ניתן לבצע את הניווט בעזרת מקלדת.
כלים פנימיים של Wix
ב Wix ישנן שתי מערכות סיוע להנגשה:
בממשק הישן, הקלאסי, יש את Accessibility Wizard שסורק את האתר ומציג את הליקויים מבחינת ההנגשה. לאחר השלמת תיקון, הפריט נמחק מהרשימה.
בממשק החדש, Wix Studio, נוסף לאחרונה כלי שבדומה ל Accessibility Wizard מאפשר טיפול בכל מה שלא תקין מבחינת ההנגשה.
האם כל עסק חייב להנגיש את האתר?
התשובה היא לא. רק בעלי עסקים עם מחזור שנתי של מעל 100,000 ש"ח מחויבים בכך. לעוסק פטור או עוסק עם מחזור מתחת ל- 100,000 ש"ח קיים פטור מלא מביצוע נגישות של שירותי אינטרנט.
שימו לב: הגדרת הכנסה לעוסק פטור עלתה ל- 120,000 ש"ח ובזה נפתח פער של 20,000 ש"ח בין מחזור עסקי שמאפשר פטור מהנגשה לבין הכנסה של עוסק פטור עם מחזור שלא מאפשר את הפטור הזה.
בכל מקרה, האחריות להנגיש את האתר לא חלה על בוני אתרים שמקימים או משדרגים את האתר, אלא רק על בעלי האתר.
עוד חשוב לציין, כי חוק הנגישות מתעדכן לעיתים קרובות ולכן כדאי להתעדכן באתר הממשלתי Gov.il ולהתייעץ עם בעל/ת מקצוע בתחום.
לסיכום
הנגשת אתרי אינטרנט אינה רק חובה חוקית, אלא היא גם צעד אתי וחברתי חשוב. השקעה קטנה יחסית בהנגשת אתר יכולה לפתוח עולם שלם של מידע ושירותים עבור אנשים עם מוגבלויות, להגדיל את קהל הלקוחות ולאפשר למספר רב הרבה יותר של אנשים להשתתף באופן פעיל יותר בחברה הדיגיטלית. בנוסף, הנגשת אתר משפרת את הקידום שלו בגוגל (SEO), דבר שכל בעל או בעלת עסק חפצים בו.
אתר נגיש הוא אתר טוב יותר - עבור כולם.
