
בין אם אתם יזמים מנוסים ובין אם רק התחלתם את דרככם היזמית – הרגע שבו מתקבלת ההחלטה 'להקים משהו יחד' הוא מרגש. הרעיון קיים, הכימיה ישנה, לפעמים אפילו יש גם את המימון הדרוש והלב? הוא כבר ‘רץ’ קדימה.
מה שרבים שוכחים ברגע המרגש הזה, הוא שלפני ש'מרימים' מיזם, חובה להחליט על דבר נוסף: על האופן שבו ייראה ה'ביחד' שלנו, כלומר באיזו מסגרת משפטית נפעל.
הבחירה בין שותפות, חברה או הסכם לשיתוף פעולה היא קריטית וכשאין מסגרת משפטית ברורה, סכסוך שותפים עלול להגיע, להפוך לבלתי ניתן לפתרון וחבל.
עד כמה שאלת ההתאגדות היא קריטית, נמחיש באמצעות שלוש פרשות שהגיעו לכדי פירוק שותפות עסקית והסתיימו בבית המשפט.
שותפות או שיתוף פעולה? כשעסקים גדולים מתפוצצים – מה באמת קובע?
שני יזמים בנו אימפריה של חברות כוח אדם להשמת עובדים זרים. הכול היה טוב, עד שבשנת 2005 נכנסו רגולציות חדשות שהגבילו את מספר העובדים. על מנת להתגבר על המכשול, מצאו השותפים דרך יצירתית לעקוף את החוק: הם הקימו חברות נוספות, פיצלו בעלויות, הסתירו את השליטה והכל, ‘מאחורי הקלעים’.
לאחר שהיחסים בין השניים עלו על שרטון, אחד מהם טען שהייתה ביניהם שותפות של ממש: הם עבודה צמוד, הייתה ביניהם חלוקת תפקידים ('אני בשטח, הוא בכספים'), חלוקת הרווחים הייתה שווה, השליטה בחברות, בחשבונות ובניהול העסקי הייתה משותפת, אך ללא הסכמים כתובים. הכול, מתוך אמון. אותו אדם טען שהיות והם ולטעמו הם היו שותפים, יש לפרק את השותפות העסקית, לערוך התחשבנות כך שכל אחד יקבל חצי מהרווחים.
בית המשפט לא הסתפק בתחושת בטן – אלא הפעיל מבחנים משפטיים ברורים כדי לבדוק מתי תיחשב פעילות עסקית כשותפות וקבע שלא הייתה שותפות עסקית.
מדוע?
כיון שהפעילות העסקית התנהלה באמצעות חברות בע"מ, לא נחתם הסכם שותפות ולא התקיימו הסממנים המובהקים של שותפות – כמו זכות ניהול משותפת או חלוקת רווחים מסודרת. עוד קבע בית המשפט כי העובדה שהפעילות כולה בוצעה במסגרת תאגידים רשומים, כי הייתה לכל אחד מהם זכות חתימה כך ששניהם היו יכולים לחתום הצביעה דווקא על ניהול זהיר של חברות בע"מ ולא על שותפות לפי דיני שותפויות שבהתאם להם כל שותף לבדו יכול לחייב את העסק.
בית המשפט הוסיף וקבע, כי הצדדים אולי שיתפו פעולה לאורך שנים – אבל עובדה זו לא הופכת אותם לשותפים לפי דין. ככלל, חברה בע"מ אינה יכולה להיות גם שותפות. רק במקרים חריגים ביותר ייטה בית המשפט להרים את המסך ולהתעלם מהמבנה התאגידי – והמקרה הזה לא היה אחד מהם.
התוצאה במקרה הזה היתה שנקבע כי לא התקיימה שותפות, שהתובע לא הוכיח את טענותיו, ולא מגיע לו ‘פירוק’ או ‘חשבונות’. הוא חויב לשלם מאות אלפי שקלים הוצאות משפט על התביעה שנדחתה.
מה המסקנה?
אם אתם בונים עסק עם מישהו – הגדירו מראש את היחסים ביניכם. אל תבנו על ‘מילה’, אל תסמכו על קרבה – ובטח שאל תנסו לעקוף רגולציה.
“אמרנו שנקים חברה – ואז רבנו”
מקרה נוסף הפגיש מהנדס עם יזם בתחום האנרגיה. השניים החליטו להקים מיזם משותף וחתמו על ‘הסכם מייסדים’. הם דיברו על טכנולוגיה מבטיחה, קיבלו מימון מקרן הון סיכון אבל לא הקימו את החברה בפועל מעולם.
כשהיחסים עלו על שרטון, המהנדס הגיש תביעה נגד היזם וטען לקיום שותפות לא רשומה. הוא דרש הכרה ביחסי שותפות וכן פירוק שותפות עסקית על ידי רכישה כפויה – כלומר, על ידי כך שהשותף יקנה את חלקו בכמה מיליונים.
המהנדס טען לכך שהם היו שותפים ולכן מגיע לו פיצוי על העבודה שביצע והטכנולוגיה.
בית המשפט דחה את הטענה לקיומה של שותפות שכן לא הייתה קופה משותפת, לא היה ניהול משותף בפועל, לא התקיימה עבודה משותפת מול צדדים שלישיים כמו ספקים או משקיעים וכמו כן, לא הוקמה חברה והשניים לא הציגו את עצמם כשותפים. לכן, למרות הכוונות – לא הייתה שותפות ואף אחד לא מחויב לשני.
התוצאה:
אפס זכויות – ואפס פיצויים והמאמצים? הלכו לאיבוד.
ומהי המסקנה?
אין תחליף לבחירת צורת ההתאגדות.
הג'קוזי שהתפוצץ – כששיתוף פעולה הופך לתביעה של פירוק שותפות עסקית
בפרשה אחרת שני אנשי עסקים שיתפו פעולה בייבוא ומכירת אמבטיות עיסוי 'ג'קוזי'. הם התקשרו עם ספק מחו"ל ורכשו ממנו ביחד, על מנת לקבל מחירים טובים ובלעדיות.
המכירה, נעשתה על ידי כל אחד מהם בנפרד, ללקוחות שונים, במחירים שונים. בנוסף, כל אחד מהם אחסן את הסחורה במחסן נפרד, הם הוציאו חשבוניות בנפרד, ניהלו מלאי נפרד ואף הדיווח לרשויות המס נעשה בנפרד. כשאחד מהם רצה לסיים את ההתקשרות מול הספק לאחר כשנה – השני טען שמגיע לו חצי מהעסק כיון שהם היו שותפים והגיש תביעה לפירוק שותפות עסקית.
בית המשפט קבע שלא התקיימה שותפות, אלא לכל היותר – מיזם משותף עם תוקף מוגבל.
גם כאן, הצדדים לא דאגו מראש, באמצעות יעוץ וליווי משפטי מסודר, להגדיר מהי המסגרת המשפטית ביניהם.
מה חשוב ללמוד מהמקרים האלו?
שיש לפעול לפי העיקרון המנחה הבא:
לפני שמתחילים לעשות – קובעים את צורת ההתאגדות.
לא משנה כמה היחסים טובים, כמה מבטיח נשמע הרעיון וכמה ברור מה סוכם. היעדר מסגרת משפטית מוגדרת יוביל למחלוקות – ובסוף, לא רק שהקשר ייגמר רע – אלא שהצדדים עלולים למצוא את עצמם בלי הגנה.
אז מה כן עושים?
קובעים מסגרת ברורה כבר בהתחלה. מתייעצים עם עורך דין, קובעים הסדרים משפטיים ברורים, מסכמים את ה'ביחד’ וגם מה קורה אם מגיעים למבוי סתום עד כדי סכסוך שותפים. בלי זה, אפילו ההצלחה עלולה להסתיים בבית משפט.
בהצלחה, לכו ועשו, כבשו את העולם אבל רגע לפני - התאגדו נכון.