בארבע השנים האחרונות המשק הישראלי נע בין משבר כלכלי אחד למשנהו; סגרים והגבלות שהוטלו בעקבות משבר הקורונה גרמו לנזקים עצומים למשק, לקריסת עסקים רבים, להפרת הסכמים ולשיקים חוזרים, שהוגשו לביצוע בלשכות ההוצאה לפועל השונות בישראל.
מבצע ‘שומר חומות’ שהתקיים ב- 10 במאי 2021 פגע אף הוא בתפקוד השוטף של המשק, עקב מצב בטחוני מורכב ושיגור רקטות של חמאס לכיוון ירושלים והעוטף, וכמובן, מלחמת ‘חרבות ברזל’ שפרצה ב- 7 באוקטובר 2023 העמיקה את המשבר הכלכלי שאת סופו אנו יכולים לשער: עליות ריבית, יוקר מחייה מאמיר, ועשרות אלפי תיקים חדשים בהוצאה לפועל.
תושבי ישראל ועסקים תוצרת כחול לבן בפרט מתמודדים, מידי שנה, עם משברים ביטחוניים, כלכליים ובריאותיים ומשמשים ‘פרה חולבת’ עבור המשק הישראלי. זאת, באמצעות תשלום מיסים שוטף. בנוסף, בעלי העסקים העצמאיים נעדרים זכויות שוות של עובדים עפ"י חוק הביטוח הלאומי.
שלושת הגורמים המצטברים: מלחמה, נטל מיסוי כבד על העצמאים והעדר זכויות שוות לעובדים השכירים, הם אשר מביאים, בסופו של יום, להתמוטטות של עשרות אלפי עסקים בשנה.
העצמאים תומכים במשק כל השנה, אבל ברגע שיש משבר- הם נעמדים מול שוקת שבורה ומכאן הדרך להסתבכות כלכלית קצרה.
כבר לאחר משבר הקורונה, עם חזרת המשק לתפקוד מלא יחסית, היה ניתן לראות זינוק במספר תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו כנגד אזרחים בכלל ועסקים בפרט, דבר שהוביל לקשיים כלכליים ופנייה להליכי חדלות פירעון של חברות יחידים. גם ב'שנת המלחמה’ האחרונה מספר העסקים שנסגרו חצה את רף 90,000 העסקים (מספר העסקים הקטנים שנסגרים בכל שנה עומד בממוצע על כ- 50,000 עסקים) ומספר זה אינו סופי, כך שמדובר במשבר כלכלי של ממש.
הגורמים להסתבכות כלכלית בישראל
ישנם מספר גורמים עיקריים שמובילים בתקופה הנוכחית למצב של ‘סיבוך כלכלי’ בהם:
- חובות בגין אי תשלום שכירויות עבור נכס למגורים או נכס עסקי
- חובות לבנקים בשל קושי לפרוע הלוואות משכנתה והלוואות למשקי הבית
- חובות לחברות כרטיסי אשראי שהצטברו בשל שיתוקי המשק החוזרים ונשנים
- הימצאות אזרחים רבים בחל"ת במשך חודשים רבים, שכן מקום עבודתם קרס ו/או הם נאלצו להתפנות ממקום מגוריהם בשל הלחימה האינטנסיבית שסיכנה את חייהם
למעשה, פעילותם של אלפי עסקים קטנים ובינוניים נפגעה וצומצמה באופן משמעותי עד כדי סגירה של כ-70,000 עסקים נכון לחודש נובמבר 2024.
קריסת עסקים כה רבים בישראל הובילה לפיטורי אלפי עובדים (פרט למשרתי מילואים ונשים בהיריון שזכו להגנה) וביחס לעובדות ועובדים שהוצאו לחל"ת, גם לאחר קבלת תשלום עבור החל"ת ופיצוי לעסקים שנפגעו, הרי שמדובר באחוז פיצוי נמוך שאין בו כדי להחזיר הפסדים, אלא ‘לשמור על הראש מעל המים’.
יוצא אם כך, שבעלי עסקים רבים שעדיין משלמים את החזרי הקורונה, מחפשים פתרונות הן בצורת הלוואות, הן בצורת צמצום הוצאות משקי הבית וחלקם אף באמצעות עבודה בתחומים אחרים, על מנת להביא פרנסה לביתם.
כמובן שההלוואות שנלקחו מתחילת משבר הקורונה ועד היום מתווספות להלוואות קיימות שהיו ללווים כגון משכנתאות, הלוואה לטובת רכישת רכבים, כך שבסופו של דבר, מדובר במעמסה כבדה מאוד.
המרוויחים הגדולים מהמשבר
קריסת עסקים ומשקי בית וחוסר יכולת לפרוע הלוואות מביאה בהכרח להליכי פשיטת רגל ומכירת הנכס הממושכן בכינוס נכסים במחיר מופחת משמעותית, כך שהפגיעה היא כפולה: מחד, החייב מאבד את ביתו ועליו לקח משכנתה במחיר מלא ומאידך, ביתו נמכר במחיר נמוך ממחיר הקנייה. לאלה מצטרפת גם פגיעה בדירוג האשראי, שתלווה את פושט הרגל שנים קדימה, לאחר סיום ההליכים המשפטיים.
פושטי רגל במדינת ישראל מסומנים כ'לקוחות מסוכנים', אף אם הצליחו להשתקם. הבנקים מסרבים לתת להם הלוואות לצורך קניית דירה, אשראי, שיקים, כרטיסי אשראי כך שבתום ההליכים רבים מהאזרחים שחוו גם כך קושי וטלטלה, נשארים משותקים כלכלית, דבר שגורם לכך, כי 50% מפושטי הרגל, על פי מחקרים, יחזרו לפשוט רגל בשנית.
היחידים שהמשיכו לצמוח בצורה עקבית, להשיא רווחים במיליארדי שקלים כמדווח בערוצי התקשורת, הם הטייקונים ביניהם, חברות האשראי, הבנקים וחברות המזון שדיווחו על שיא של רווחים כשלושה חודשים לאחר פרוץ מלחמת ‘חרבות ברזל’. זאת, בעוד אזרחי ישראל מפונים מביתם, קורסים כלכלים ונאבקים ‘להשאיר את הראש מעל המים’ ולא להגיע לפשיטת רגל.
כל זאת התאפשר ללא כל פיקוח ממשלתי יעיל ומותאם לעת מלחמה, תחרות הוגנת והכנסת שחקנים מחו"ל שיתחרו בחברות השולטות בישראל בתחומים אלו.
על זה נאמר - מכל משבר ישנם מפסידים וישנם מרוויחים גדולים.
ככל והמדינה לא תמצא פתרונות הולמים, הרי שאזרחים רבים עלולים לאבד את ביתם עקב חובות גבוהים שלא יוכלו להחזירם בתום תקופת הלחימה, חרף חוק דחיית מועדים שמתעדכן מעת לעת.
כידוע, כתוצאה מהסגרים בקורונה נפתחו עשרות אלפי תיקים בהוצאה לפועל על ידי זוכים, ביניהם בעלי דירות, בנקים וכד' בנוסף ל- 2.5 מיליון תיקים שהיו קיימים ממילא בהוצאה לפועל ערב המשבר הכלכלי. מספר זה ממשיך לעלות בימים אלו ולהחריף את המשבר הכלכלי שקיים בארץ כבר שלוש שנים. הצפי על פי מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה הוא להכפלת מס התיקים המתנהלים כיום בלשכות, כלומר צפויים להיפתח מעל 2 מיליון תיקים בתום המלחמה.
מה עושים? מחילים את חוק דחיית מועדים על כולם
חוק דחיית מועדים שנחקק השנה בסמוך לפרוץ המלחמה, מאפשר דחייה של תשלומים בשלושה חודשים לתושבי העוטף והצפון שהתפנו מדירתם, משרתי מילואים וכוחות הביטחון וההצלה, פצועים מפעולות האיבה שאושפזו, נעדרים, חטופים ושבויים וכן בני ובנות הזוג של הזכאים המחויבים בתשלום, כך שאגרות, קנסות, מיסים, ארנונה וכו', נדחים.
לגבי שאר האזרחים שאינם נמנים על קבוצות אלה, ניתן כבר בעת המלחמה לפנות אליהם ולדרוש את פירעון החוב.
חשוב להבין, כי כלל אזרחי ישראל נפגעו קשות מהמלחמה ולכן אי החלת החוק על אוכלוסיות רחבות יותר, היא בעיתית לטעמי. כאמור לעיל, עסקים רבים חוו מאז תחילת המלחמה, ירידה של למעלה מ- 50% בהכנסות והפיצוי שהתקבל לא כיסה אפילו 20% מההפסדים, כך שלמלחמה ישנה השפעה רוחבית ולא רק על הקבוצות שלגביהן חל חוק דחיית מועדים.
לזאת יש להוסיף את העובדה, כי חייבי הוצאה לפועל הגדילו את חובם מאז פרוץ המלחמה, שכן לרבים מהם לא היו כלל הכנסות וישנם גם אלפי אזרחים, שמצאו עצמם לפתע חייבים עשרות אלפי שקלים לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי בשל מצב שכלל לא היה בשליטתם, כאשר קודם לכן, לא היו מעולם במצב של חוב לגורם כלשהו.
גביית חובות והסדרים בישראל - רגישות לפני הכול
כשמבינים לעומק שהסתבכות בחובות בישראל יכולה להתרחש בקלות רבה לנוכח המצב הכלכלי והביטחוני בו מצויה המדינה וללא תלות ברקע כלכלי, יש לשנות מדיניות ולדאוג לכך שגביית החובות תעשה ברגישות.
ככל שמדובר בחוב של מספר חודשים ולאחר שמשא ומתן שנוהל עם החייב נכשל, יש לפעול על פי חוק ההוצאה לפועל, לפתוח תיק ולנהלו עפ"י חוק. לגבי חובות גדולים, חשוב להיוועץ בעורך דין שמבין לעומק את תחום ההוצאה לפועל ולבחון טיפול נכון וממוקד בחובות. אין למהר להיכנס להליכים של חדלות פירעון, שהנזק העתידי הצפוי מהם, לרבות הפגיעה בדירוג האשראי עלול לעלות על התועלת.
עוד יוער, כי על מנת להוריד את יוקר המחייה הגואה בישראל, המאפשר לחברות הגדולות להרוויח פי שלושה ופי ארבעה, על ממשלת ישראל לחוקק חוק שיגביל את הטייקונים, יפתח את השוק הסיטונאי ותחומים נוספים לתחרות מבחוץ, ויאפשר למשקי הבית להתייצב כלכלית ולשלם מחירים סבירים עבור מוצרי צריכה בסיסיים וכך, לשים סוף ליוקר המחייה הגואה.
* המידע במאמר אינו מהווה ייעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
