בישראל, נשים יכולות להגיש לביטוח לאומי תביעות שונות בגין בעיות רפואיות עד גיל 62 ואילו גברים עד גיל 67, אך לא פעם קורה, שהמצב הרפואי מחמיר או שנדרש ניתוח לאחר שאותו אדם החל לקבל קצבת זקנה או טרם החל לקבלה, אך מלאו לו כבר 62 או 67.
מה עושים במקרים אלה? ייתכן וניתן לתבוע קצבת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי.
מי זכאי לקבל קצבת סיעוד
קצבת סיעוד נועדה לאנשים שחצו את גיל הזקנה, מתגוררים בבית וזקוקים לעזרה בביצוע פעולות היומיום. בנוסף, מיועדת קצבת הסיעוד לאנשים שזקוקים להשגחה בבית בעקבות בעיה רפואית שהחמירה או בעיה רפואית חדשה שנוצרה או לאנשים שעברו ניתוח, תאונת דרכים שמגבילה אותם, אובחנו עם מחלה קשה, דמנציה, עברו ניתוחים שונים שבעקבותיהם קיימת הגבלה וצורך בעזרה כגון ניתוח להחלפת ברך, מפרק ירך, שבר במרפק ועוד.
חשוב להבין שלא מדובר על רשימה סגורה של מחלות או בעיות רפואיות, אלא במצבים שונים שבהם אזרח מעל גיל זקנה, שמתגורר בבית ומתקשה בתפקוד ובביצוע פעולות היומיום, או אנשים הזקוקים להשגחה בביתם למען בטיחותם וכן בטיחות הסובבים אותם.
להיות ‘אדם סיעודי’
האדם הסיעודי שרוי לא פעם במצב טרם הכיר עד כה. הוא זקוק לעזרה צמודה או חלקית כדי לבצע פעולות יומיומיות ולא אחת, בני המשפחה הקרובים לו (כדוגמת בן או בת זוג, ילדים ונכדים) הם אלה שנרתמים לסייע לו. פעמים רבות, המצב הסיעודי גורם לאדם להסתגר בביתו ומונע ממנו לבצע את פעולות היום יום שהיה רגיל לבצע עד כה כמו קניות בסופר, רחצה, הלבשה, ניידות, הכנת אוכל, כביסות, ניקיון, מפגש עם חברים, טיולים וכיו"ב. כל אלה עלולים להימנע ממנו כל עוד אין לו מישהו צמוד שיכול לתמוך בו.
למעט המגבלה הגופנית, גם המצב הנפשי מתדרדר לא פעם בחלק מהמקרים וחשוב לשים לב גם להיבט זה.
ההגדרה ‘סיעודי’ מעלה לרבים מאתנו, קונוטציה של אדם מוגבל, זקוק לעזרה, נתמך, נכה וכיו"ב ועבור אנשים שאוהבים את העצמאות שלהם, המצב החדש יכול לגרום לתחושת בושה, לקושי להשלים עם המצב ואף להתנגד לקבלת עזרה. במקרים רבים, האדם הסיעודי שנזקק לטיפול צמוד, מסרב לקבל עזרה מאנשים חדשים או זרים לו ומעדיף להיעזר במשפחתו הגרעינית, דבר המקשה מאוד על התפקוד היום יומי של בני המשפחה ועל השגרה שלהם.
במקרים כאלה חשוב לדעת, שקיימת אפשרות לרשום בחברת כוח האדם את קרוב המשפחה שמטפל באדם הסיעודי כמטפל שלו ובמקרה כזה בן המשפחה הופך בעצם להיות עובד של אותה חברת כוח אדם.
מהי קצבת סיעוד
ישנן 6 רמות זכאות שבחלקן ניתן לקבל ‘שעות עזרה’, בחלקן ניתן לקבל קצבה כספית נוסף על קצבת הזקנה ובחלקן אף ניתן לקבל שעות עזרה בשירותי סיעוד, יחד עם קצבה כספית וקצבת הזקנה.
1. קצבת סיעוד ברמה 1: נקבעת למי שצבר בין 2.5 ל- 3 נקודות תלות בבדיקת התפקוד
- אפשרות ראשונה - קבלת 5.5 שעות טיפול אישי בבית בשבוע
- אפשרות שנייה - קבלת שירותי סיעוד ללא טיפול אישי בבית. ניתן לקבל שירותים לפי בחירה - ביקור במרכז יום, חברות בקהילה תומכת, מוצרי ספיגה, לחצן מצוקה ושירותי כביסה
- אפשרות שלישית - קבלת קצבה כספית בנוסף לקצבת הזקנה. אם בוחרים לקבל קצבה כספית, היא תשולם לחשבון הבנק בחודש שלאחר ביצוע הבחירה.
- טיפול אישי בבית - יחידת שירות שווה לשעת טיפול אחת בשבוע.
- שירותים נוספים: ביקור במרכז יום, חברות בקהילה תומכת, מוצרי ספיגה, לחצן מצוקה, שירותי כביסה. השווי מפורט באתר הביטוח הלאומי.
2. קצבת סיעוד ברמה 2: נקבעת למי שצבר בין 3.5 ל- 4.5 נקודות תלות בבדיקת התפקוד
- אם נקבעה קצבת סיעוד ברמה 2 – ניתן לקבל 10 שעות טיפול בשבוע
- החלפת שעות הטיפול בכסף: ניתן להחליף עד 4 שעות טיפול בקצבה כספית. לדוגמה: ניתן לקבל 6 שעות טיפול בשבוע וגם קצבה חודשית. השווי מפורט באתר הביטוח הלאומי. אם בוחרים לקבל חלק מהקצבה בכסף, היא תשולם לחשבון הבנק בחודש שלאחר ביצוע הבחירה.
3. קצבת סיעוד ברמה 3: נקבעת למי שצבר בין 5 ל - 6 נקודות תלות בבדיקת התפקוד
בהתאם לאפשרות זו ניתן לקבל 17 שעות טיפול שבועיות ואם מעסיקים עובד זר, ניתן לקבל 14 שעות טיפול שבועיות.
ניתן להחליף עד מספר מסוים של שעות טיפול שבועיות לקצבה בכסף, אך אפשרות זאת מותנית בבדיקה ואישור של עובד סוציאלי מטעם הביטוח הלאומי. לדוגמה: אם מעסיקים מטפל ישראלי ניתן לקבל 13 שעות טיפול בשבוע ובנוסף, קצבה חודשית.
4. קצבת סיעוד ברמה 4: נקבעת למי שצבר בין 6.5 ל -7.5 נקודות תלות
רמת זכאות זו מזכה ב- 21 שעות טיפול שבועיות ובהעסקת עובד זר, 18 שעות טיפול בשבוע. גם כאן ניתן להחליף מספר מסוים של שעות טיפול בקצבה והיתר יישאר עבור המטפל/ת (כאמור, אפשרות זו מותנית בבדיקה ואישור עובד סוציאלי מטעם הביטוח הלאומי).
5. קצבת סיעוד ברמה 5: נקבעת למי שצבר בין 8 ל - 9 נקודות תלות בבדיקת התפקוד
רמת זכאות זו מזכה ב- 26 שעות טיפול ובהעסקת עובד זר - 22 שעות טיפול בשבוע. כאמור, ניתן להחליף חלק משעות הטיפול בקצבה.
6. קצבת סיעוד ברמה 6: נקבעת למי שצבר בין 9.5 ל - 10.5 נקודות תלות בבדיקת התפקוד
רמת זכאות זו מזכה ב- 30 שעות טיפול שבועיות ואם מעסיקים עובד זר ניתן לקבל 26 שעות טיפול בשבוע.
ניתן להחליף חלק משעות הטיפול בקצבה.
ובנימה אישית
נושא קצבת הסיעוד קרוב לליבי כיוון שאמי סיעודית. מצבה התדרדר לאחר פטירת אבי לפני מספר שנים ואחותי ואני למדנו להכיר עולם חדש, שעד כה רק אימא הכירה כיון שהיא הייתה זו שטיפלה בבירוקרטיה עבור אבא בזמן שאנחנו המשכנו את חיינו כרגיל תודות לה.
כעת כשנאלצנו בעצמנו לצלול לתוך העולם המורכב הזה נוכחנו לדעת שהדבר לא פשוט כלל; שההליכים מורכבים, שישנן אין סוף התרוצצויות, בדיקות והכל, על מנת לשכנע את המוסדות ולהיות מסוגלים לממש את הזכויות הקבועות בחוק.
אז איך מתחילים?
למרות הקושי, ישנם מענים ופתרונות בשביל אותם בני משפחה או חברים שנדרשים לטפל באדם סיעודי לצד ניהול השגרה שלהם ואלה הם:
א. לשכות רווחה
פנייה ללשכת הרווחה בעיר בה האדם הסיעודי מתגורר לצורך הכרה במצב החדש ולשם קבלת מענה ראשוני. עובד/ת סוציאלי ייתנו מענה ראשוני, הדרכה והכוונה, יפנה לגורמים הרלוונטיים וינגיש מעט את המצב החדש.
ב. ביטוח לאומי
מומלץ להיכנס לאתר הביטוח הלאומי שבו ניתן לקבל מידע ראשוני. ניתן להוריד מהאתר טפסים רלוונטיים וכן לשלוח מסמכים לפתיחת תביעה.
ג. חברות ביטוח
במידה וקיים ביטוח סיעודי בחברת ביטוח או דרך קופ"ח, יש לבדוק מול החברה המבטחת מה ניתן לקבל, בהתאם למצב החדש שבו נמצא אותו אדם.
ד. עורך דין המטפל בתביעות נזקי גוף וסיעוד
ישנם אנשים שמלכתחילה מעדיפים לפנות לעורך דין שיטפל עבורם בכל הבירוקרטיה. ישנם גם אלה שלאחר שפנו בעצמם מרגישים עדיין חסרי אונים או שנדחו ע"י הביטוח הלאומי ו/או חב' הביטוח (שזה מה שקורה לרוב) ובמצב דברים זה, מחליטים לפנות לעו"ד ולקבל ממנו הדרכה ועזרה.
לסיכום
מעבר למידע שכתוב במאמר זה חשוב להכיר גם את ‘מבחן ההכנסות’ עבור יחיד ועבור בני זוג ולוודא שאתם עומדים בדרישות. לא ניתן לקבל קצבת סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי בזמן שמגיש התביעה מאושפז בבית חולים ציבורי, וכן לא ניתן לקבל קצבת סיעוד ובמקביל לקבל קצבת שירותים רפואיים מיוחדים.
חשוב מאד לעשות את כל הבדיקות הדרושות, לצרף את כל המסמכים הרפואיים אשר בגינם אנו רוצים לקבל את קצבת הסיעוד ולדעת שכל מסמך הוא חשוב, גם אם אתם חושבים שהוא אינו רלוונטי.
