תוצאות בדיקת DNA משולות לאבן הנזרקת לאגם: נקודת פגיעה אחת יוצרת אדוות המשפיעות ב- 360 מעלות. 

בעולם האימוץ והגנאלוגיה הגנטית, בדיקות אלו עשויות להשלים פערים משמעותיים ב'ספר החיים' של אדם. ‘ספר החיים’ הוא מטאפורה נפוצה לתיעוד ההיסטוריה האישית, מטרום הלידה ועד אחרית הימים. עבור רוב האנשים, אותו ספר מכיל מידע על אירועים טרום לידה, ההיריון, הלידה עצמה, והשנים הראשונות לחיים אולם, עבור אנשים שאומצו, הפרקים הראשונים לרוב חסרים, ומותירים סימני שאלה רבים לגבי מוצאם ותחילת חייהם. 

בדיקת DNA מציעה אפשרות לחשוף ולהשלים את המידע החסר. 

תקופת ההמתנה לתוצאות הבדיקה, העשויה להגיע לחודש וחצי ואפילו חודשיים, היא נושא למאמר בפני עצמו ומאופיינת בחששות, שאלות והתמודדות עם אי-ודאות. 

תוצאות הבדיקות יכולות לחשוף קשרי משפחה מדרגות שונות, החל מבני דודים רחוקים ועד קרובים מדרגה ראשונה. ככל שהקרבה המשפחתית קרובה יותר, כך ההתמודדות עם הגילוי עשויה להיות מורכבת יותר רגשית. 

אז כיצד מתמודדים עם גילוי של אח או אחות למחצה או אפילו אח או אחות 'מלאים' (בן/ בת לשני ההורים)?

במאמר זה נבחן את ההיבטים השונים של תוצאה כזו, תוך התייחסות להשלכות מזויות שונות, שאינן תמיד מובנות מאליהן או צפויות מראש.

גילוי אח למחצה: השלכות ושאלות עבור האדם שאומץ

גילוי אח למחצה: השלכות ושאלות עבור האדם שאומץקרדיט: ChatGPT

על פניו, עבור אדם שאומץ, שמחפש את המשפחה הביולוגית שלו, גילוי של אח למחצה באמצעות בדיקת DNA נשמע אירוע משמח. יחד עם זאת הוא מעורר שאלות מורכבות:

  1. זהות ההתאמה: האם האח למחצה אומץ גם כן? 
  2. סיבת האימוץ: אם האח לא אומץ, מדוע נמסרתי דווקא אני לאימוץ?
  3. קבלה משפחתית: האם המשפחה הביולוגית תרצה להכיר אותי?
  4. סודיות: האם קיומי ידוע למישהו? האם חשבו עלי במהלך השנים? 

מציאת קרוב משפחה ביולוגי כרוכה בחששות ובאתגרים רגשיים: 

  • משבר זהות: הגילוי עלול לעורר שאלות לגבי שייכות וזהות. מה מגדיר אותי - הגנטיקה או החינוך שקיבלתי? 
  • רגשות מעורבים: ההתרגשות מהגילוי מתערבבת עם פחד מדחייה נוספת, המהדהד את חווית המסירה לאימוץ. 
  • כעס וחיבור: תחושות של כעס על הנטישה עשויות להתקיים לצד רצון ליצירת קשר. חשוב להבין שרגשות אלו אינם רציונליים ואין לשפוט אותם. 
  • שאלות אתיות: האם פנייה לאח למחצה מהווה חציית גבול או פגיעה בפרטיות? 
    חשוב לזכור, כי לא כל מי שביצע בדיקת DNA בהכרח מחפש קשרים משפחתיים. אנשים עושים בדיקות דנ"א מסיבות שונות: סקרנות לגבי מוצא אתני, פרויקט שורשים משפחתי או חברתי, בקשה מבן משפחה שחוקר או כהשפעה של פרסומת כזו או אחרת, וגילוי של אח למחצה עשוי להיות הפתעה גם עבור הצד השני.

גילוי אח למחצה: נקודת המבט של הצד השני
גילוי אח למחצה: נקודת המבט של הצד השני

קרדיט: ChatGPT

כאשר אדם מגלה באופן בלתי צפוי על קיומו של אח למחצה, עולות שאלות מורכבות ורגשות מעורבים:

  1. זהות האח: מיהו האח הזה ומדוע לא ידעתי על קיומו? 
  2. מקור הקשר: האם הוא תוצאה של אימוץ או של מערכת יחסים לא ידועה? האם מעורבת בגידה של מי מההורים?
  3. תגובה רגשית: כיצד עלי להגיב לגילוי על אח שלא הכרתי? 
  4. השפעה משפחתית: כיצד יושפעו חיי המשפחה מגילוי זה? 

גילוי על קיום אח שלא ידענו על קיומו, עלול להפגיש את האדם עם השלכות רגשיות חדשות ומבלבלות: 

  • זעזוע וערעור: הגילוי עלול לערער את תפיסת העבר המשפחתי. 
  • סקרנות מול בלבול: עניין באדם החדש לצד אי-ודאות לגבי משמעות הגילוי.
  • רגשות הגנה: נטייה להגן על התא המשפחתי מפני שינויים אפשריים. 

בהמשך לרכבת ההרים הרגשית, ישנן שאלות מעשיות שעולות לגבי הצעדים הבאים: 

  • שיתוף המידע: האם לספר להורים או לשמור בסוד? 
  • יצירת קשר: האם ליצור קשר עם האח החדש? 
  • איזון מערכות יחסים: כיצד לנווט בין הרצון להכיר את האח החדש לבין שמירה על יציבות משפחתית? ומכאן תהיות האם יתאפשר עתיד משותף?
  • תגובת ההורים: כיצד להתמודד עם תגובה שלילית אפשרית של ההורים? 
  • ניהול מערכות יחסים מקבילות: האם אפשר לקיים קשר עם האח החדש במקביל לחיי המשפחה הקיימים? 
    התמודדות עם גילוי כזה דורשת רגישות, פתיחות ותקשורת כנה. חשוב לזכור כי אין תגובה ‘נכונה’ אחת, וכל אדם עשוי להגיב באופן שונה בהתאם לנסיבות האישיות והמשפחתיות שלו. 

גילוי אח למחצה: נקודת המבט של ההורים הביולוגיים


נקודת המבט של ההורים הביולוגייםקרדיט: ChatGPT

גילוי של ילד שנמסר לאימוץ מעורר שאלות ורגשות מורכבים אצל ההורים הביולוגיים: 

1. איתור: כיצד מצא אותנו ומה המשמעות עבור משפחתנו כעת? 

2. תחושות הילד: האם הוא חש נטוש או נבגד? האם ניתן לרפא את הפצע הרגשי הזה? 

3. הסברים: כיצד להסביר את נסיבות האימוץ או מערכות היחסים מהעבר למי שאומץ, למשפחה הקרובה והמורחבת? 
 

סערת הרגשות היא מובנת והתמודדות היא מורכבת ביותר.

• אשמה וחרטה: במיוחד אם ההורים נשארו יחד וגידלו ילדים נוספים. 

• טראומה מחודשת: היזכרות ברגע המסירה, שלעתים נכפה על ידי הורי ההורים.

• פחד משיפוטיות: חשש מתגובות הילד שאומץ, ילדים אחרים, משפחה, חברים וקהילה. 

• אושר מהול בחרדה: שמחה על האיחוד לצד דאגה מהתגובה ומאפשרות שהחיבור לא יצלח. 
 

יכולות לעלות שאלות לגבי העתיד שאינו ברור 

• אופי הקשר: כיצד ייראה החיבור המחודש? 

• שילוב משפחתי: האם ובאיזה אופן ישתלב הילד במשפחה הקיימת? 

• קביעת גבולות: מי יקבע את קצב ואופי הקשר? 

• קבלה משפחתית: כיצד יגיבו האחים האחרים? 


התמודדות עם מצב זה דורשת רגישות רבה, פתיחות ואמפתיה מכל הצדדים וחשוב לזכור כי ל רגש הוא לגיטימי ואין ‘נכון’ או ‘לא נכון’ בתחושות אלו. בנוסף, תקשורת פתוחה וכנה היא המפתח להתמודדות בריאה ובהחלט ייתכן, שיידרש זמן לכל הצדדים לעבד את המידע ולהחליט על הצעדים הבאים. בנוסף, תמיכה מקצועית יכולה לסייע בניווט המורכבות הרגשית והמעשית של המצב. חשוב להדגיש כי כל מקרה הוא ייחודי, וההתמודדות תלויה בנסיבות האישיות, המשפחתיות והתרבותיות של כל הצדדים המעורבים. 

לסיכום

חשוב לזכור, כי גילוי של אח/ות למחצה באמצעות בדיקת DNA, היא סיטואציה רגישה שמעלה סוגיות רבות ומורכבות. 

חשיפת סודות מהעבר; בניית מערכת יחסים מותאמת לכל הצדדים, כזו שמעריכה את הפער בין הדמויות בהווה לעומת העבר; אתגר בניית אמון במערכות היחסים החדשות וקבלת המציאות הנוכחית; שמחה לצד תחושות נטישה; משברי זהות ושאלות בנוגע לנאמנות משפחתית; חשש מהעמקת פצעים קיימים או יצירת חדשים ועוד.

הפערים שיהיה צורך לגשר עליהם יכולים להיות תהומיים וכל מקרה הוא ייחודי, מערב משתנים רבים ואין פתרון אחיד או תשובות מוכנות מראש לכלל המקרים והסיטואציות. 

בסופו של דבר, המטרה היא ליצור מרחב בטוח לכל המעורבים לחקור את הקשרים החדשים, תוך רכישת כבוד לגבולות ולצרכים האישיים של כל אחד. 

פתיחות לקבלת עזרה מקצועית היא בעלת משמעות גדולה ביותר להתמודדות עם מקרים אלה ולכן, חשוב לשקול אותה בכובד ראש, כדי לאפשר יצירת בסיס איתן לטווח הארוך.